ביאור:מדוע לא הוזכרה ירושלים בתורה?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
למעט "מלכיצדק מלך שלם" ירושלים איננה מוזכרת בתורה. נראה שהתורה בכוונה סותמת "והיה במקום אשר יבחר...", "כי אם במקום אשר יבחר ה'..." וכיוצ"ב.
גם בעקידת יצחק נאמר "ויבא אל המקום" ורק בדברי הימים מקשרים בין הר המוריה לירושלים. (דבר זה דומה ל"לך לך... אל הארץ אשר אראך", דבר המוסבר כנסיון לאברהם). הקב"ה בכונה לא מגלה את המקום כדי שהאדם בעצמו יגלה אותו - "יגעת ומצאת תאמין".
המדרש מתאר איך אברהם ראה סימנים שהגיע לארץ המובטחת, ונראה שגם בבואו להר המוריה הרגיש שזה המקום.
לכן ה' לא אמר לנו איפה בדיוק המקום, כדי שבעצמנו נרגיש את קדושתו. ישנו הבדל גדול כאשר אדם מגלה דבר בעצמו על ידי תחושות פנימיות.
הרמב"ם במורה נבוכים כותב שאין ספק שמשה ידע על ירושלים. כהוכחה הוא מביא את תירגום אונקלוס על "...אשר יאמר היום בהר ה' יראה". ההסברים שהרמב"ם נותן הם:
- כדי שהאומות לא ילחמו עליה לפני שישראל נכנסו לארץ.
- כדי שהאומות לא ישחיתו אותה כשידעו שאנו בדרך.
- כדי שלא יהיו מריבות בין השבטים.
400 שנה לקח לעם ישראל מאז הכניסה לארץ עד שדוד כבש אותה, ואף אחד לא שאל 'איפה ירושלים?'. במקביל (מעשה אבות סימן לבנים) גם אברהם הגיע לירושלים רק בזיקנתו אחרי שהיה כבר בכל הארץ.
על החשיבות של ירושלים, אין טעם לעמוד. אך ישנם ערכים בסיסיים הקודמים לערכים נעלים, למשל "דרך ארץ קדמה לתורה". דבר קודם כרונולוגית לא חייב להיות נעלה יותר. כך גם היתה חשיבות לכבוש את כל ערי האבות לפני כיבוש ירושלים. אחרון אחרון חביב.
המשנה בכלים אומרת ש"ירושלים מקודשת מכל ארץ ישראל". הרב צבי יהודה הסביר את זה כמ"ם המקור, מתוך א"י, בזכות קדושתה של כל הארץ. כך בששת הימים כאשר ניקשרנו לחלקים גדולים של הארץ, השלמנו את שליטתנו על ירושלים. ירושלים מהווה מעין מדגם מייצג של שמצב בכל בארץ, והיום כשמדברים על ויתור על חלקים מהארץ, רואים שגם שליטתנו בירושלים נחלשת.
ארץ ישראל בנויה בצורת אליפסה, שבשני הקודקודים שלה נמצאים חברון ושכם, שאכן אלו היו ערי המסחר הגדולות בימי קדם. דוד כאילו "המציא" את ירושלים, כי אין לה נתוני פתיחה: אין דרכי גישה, אין כמעט מים, אין אוצרות טבע. מכאן שדוד בנה אותה כבירה על טבעית.
"על הר גבוה, עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכח קולך..." - בכ"ח באייר, יום שיחרור ירושלים.
מקורות[עריכה]
שיחה של הרב אלישע אבינר, יום ירושלים תשנ"ח