ביאור:מדוע היה אכפת לה' אם בלעם מקלל או מברך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מה ראה הקב"ה להפוך הקללה לברכה? ולמה לא הניח לבלעם שיקלל , והוא יברך?

1. " "מפני שלא הותר לישראל להתגרות במואב, ואם היה בלעם מקלל, היו בלעם ובלק מתפארים שהועילה קללתו להציל את המלך ואת העם אשר שכרוהו, כי לא ידעו, כי ה' ציוה (דברים ב ט) אל תצר את מואב , ויאמרו כי הקללה הביאה בהם מורך לבב וחיתתה גבורתם, ואולי ג"כ היו המואבים יוצאים לקראתם בעם כבד וביד חזקה כמו שעשה אדום (במדבר כ כ), והיו ישראל מתרחקים מפניהם מפני מצוות ה' כמו שעשו לאדום, והיה שם שמים מתחלל" " ( שד"ל על במדבר כב ) .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/akpt