ביאור:מדוע הוזכר מזבח הקטורת בנפרד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת תרומה - המשכן וכליו

פרשת תצוה - בגדי כהונה ודרך חנוכת עבודתם

בסוף פרשת תצוה מובטח:

"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי... וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים"
ולאחר מכן מוזכר מזבח הקטורת.

מדוע מזבח הקטורת מוזכר דוקא בסוף פרשת תצוה, ולא יחד עם יתר הכלים?

תשובה[עריכה]

בקטורת יש סודות עמוקים:

  • אהרון עצר את המגיפה באצעותה.
  • רק פעם אחת ניתנה הזכות לכל כהן להקריבה בגלל סגולת העשירות שניתנת למקריב אותה.
  • בזוהר: "אין לך דבר חביב לפני הקב"ה כקטורת... והוא חשוב יותר ויותר מכל הקורבנות... שאילו ידעו בני האדם כמה חשוב מעשה הקטורת, היו נוטלין כל תיבה ותיבה ממנה והיו מעלים אותה עטרת על ראשם ככתר של זהב".
  • היא נעשית בקודש וביום הכיפורים בקודש הקודשים.

התורה רצתה ללמד אותנו שאת כל זה ניתן להשיג רק אם עולים במדרגות הקדושה שלב אחרי שלב.

מקורות[עריכה]

הרב שמואל רבינוביץ בעלון "השבת" לפרשת תצוה, תשס"ז