ביאור:מדוע ה' לא קיבל את תפילת משה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת ואתחנן

"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן. ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים, ג', 25-26).

רש"י - "ויתעבר ה'. נתמלא חימה. למענכם. בשבילכם, אתם גרמתם לי, וכן הוא אומר (תהלים, קו, לב'), ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם".

עיקר שפתי חכמים על רש"י - "ר"ל בשביל שאמרתי לכם שמעו נא המורים במי מריבה בשביל חטא זה נגזר עלי שלא אכנס לארץ".

בפרשת ואתחנן משה מתחנן בפני ה' שיתן לו להיכנס לארץ. השאלה הגדולה שמתעוררת כאן היא - מדוע ה' לא נענה לו ומתרצה לו? והרי למדנו כי שערי דמעה אינם ננעלים וכן בהמשך הפרשה ה' מכונה - מלבד אל קנא - אל חנון ורחום.

ניתן לנסות לתרץ בעיה זו באופנים שונים: ניתן לומר שאם אצל אדם פרטי ה' נענה ומתרצה הרי שאצל משה, שהוא מנהיג האומה, אין הדבר כן, אלא הדברים נבחנים מבחינה כללית, קולקטיבית, גלובלית, כלומר - בהתאם לתוכניתו הכוללת של אלוהים. וכן אומרים - ה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. עוד אפשר לומר, שמהות שלטונו של משה היא הנהגה במדבר ואין הוא מתאים להנהגה בתוך הארץ לאחר שהתרגל כבר לתנאים אלה. ואפשר פשוט לומר שזו החלטת האל ואין לנו אפשרות לתהות אחריה. אבל אנו ננסה להציע הצעת פתרון אחרת. והיא אומרת - ראשית, יש לשים לב לשורש החוזר כאן - עב"ר - אשר בא לרמוז לנו משהו. לשון נופל על לשון מזכיר לנו את המידה כנג מידה. אם כך, גם משה כעס והתעבר וזאת - על מי מריבה, כפסוק למעלה. שם הוא אמר - "שמעו נא המורים" ובעצם מרה מיד אחר-כך בעצמו, כך שפסל במומו. ועל חטא זה אין הוא נכנס לארץ. אלא שכאן משה תולה את חטאו בעם - וזה, נטען כאן, חטאו הגדול יותר והסיבה שבגללה ה' לא נענה לתחנוניו. כלומר - כדי שאלה יתקבלו עליך להכיר במרייך ובחטאך תחילה. דבר דומה ראינו בשאול ובדוד, שזה כמו זה חטא, אך רק שאול נענש בכך שנלקחה המלכות ממנו, והסיבה - הוא לא הכיר בחטאו, בניגוד לדוד שהכיר בו מיד. ממשיך הדרך שנבחר הוא יהושע, "איש אשר רוח בו", וכפירוש רש"י שם - שיודע להלוך כנגד רוחות האנשים, וככתוב - "אל אלוהי הרוחות לכל בשר". גם משה ידע להלוך נגד הרוחות, במי מריבה כמו גם בשבירת הלוחות, אלא שכאמור הוא לא ידע להכיר בחטאו. לבסוף יש לומר, כי זו היא הצעה להסבר הדברים ואין כל צורך לקבל אותה כעובדה מוגמרת.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-02.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0503_3