ביאור:מדבר שקר תרחק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בפרשת משפטים, בקטע שעיקרו הנחיות לניהול משפט הוגן, נאמר:

(שמות כג ז): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק , וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע"

כדי להבין את משמעותה המדוייקת של ההנחיה מדבר שקר תרחק, נשוה אותה לפסוק דומה שגם הוא אוסר על שקר:

(ויקרא יט יא): "לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ"

פסוק זה נמצא בפרשת קדושים, בקטע שעיקרו הנחיות לכל בני ישראל, להתנהגות בחיי היום-יום. בחיי היום-יום, ההנחיה הכללית היא לא תשקרו, אולם במקרים מיוחדים מותר לשקר - למשל כדי לשמור על שלום בית, וכאשר הדבר אינו גורם נזק (ראו שקרים לבנים ושקרים אחרים ).

לעומת זאת, בבית המשפט האיסור הוא חמור יותר - מדבר שקר תרחק; לא רק שאסור לשקר, אלא שחייבים להתרחק מכל דבר שעלול להיראות כמו שקר או להביא לידי שקר; בית המשפט חייב להיות מקום של אמת צרופה (נחמה לייבוביץ, עיונים חדשים לספר שמות) .

חז"ל הסיקו ממשפט זה - "מדבר שקר תרחק" - 13 הנחיות שונות לשופטים, לבעלי-דין ולעדים במשפט, והן מפורטות בתלמוד בבלי, שבועות ל:-לא.:

"תנו רבנן:"

  1. "מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  2. "ומנין" "לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו? תלמוד לומר" "מדבר שקר תרחק."
  3. "מנין לדיין שיודע לחבירו שהוא גזלן, וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן, מנין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  4. "מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר 'הואיל והעדים מעידין אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים'? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  5. "מנין לתלמיד שיושב לפני רבו, ורואה זכות לעני וחוב לעשיר, מנין שלא ישתוק? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  6. "מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין, שלא יאמר 'אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי'? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  7. "מנין לתלמיד שאמר לו רבו 'יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד ', מנין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. האי מדבר שקר תרחק נפקא? הא ודאי שקורי קא משקר, ורחמנא אמר (שמות כ) לא תענה ברעך עד שקר! אלא, כגון דאמר ליה 'ודאי חד סהדא אית לי , ותא אתה קום התם, ולא תימא ולא מידי, דהא לא מפקת מפומך שקרא', אפילו הכי אסור, משום שנאמר מדבר שקר תרחק."
  8. "מנין לנושה בחבירו מנה, שלא יאמר 'אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר'? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  9. "מנין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים, שלא יאמר 'אכפרנו בבית-דין ואודה לו חוץ לבית דין, כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה ממקום אחר', תלמוד לומר מדבר שקר תרחק."
  10. "מנין לשלשה שנושין מנה באחד, שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו מנה" "ויחלוקו? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק" "."
  11. "מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה, שאומרין לו 'לבוש כמותו או הלבישהו כמותך'? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. כי הוו אתו לקמיה דרבא בר רב הונא אמר להו 'שלופו פוזמוקייכו וחותו לדינא' .
"
  1. "מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק'" (זו אחת מתרי"ג מצוות ). "'"
  2. "מנין לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו? תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. רב כהנא מתני (שמות כ) מלא תשא לא תשיא. (יחזקאל יח) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין."

ראו גם:



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-23-07a