ביאור:מבנה שמות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק ט': מכות דבר, שחין וברד.[עריכה]

מכת דבר: (מחלות קשות הפוגעות בבהמות ובחיות).

משה נותן לפרעה התראה.

ה' ממית את בהמות מצרים בדבר.

במכה זו יש הבחנה ברורה בין המצרים לבין ישראל.

פרעה מכביד את ליבו ולא משלח את העם.

מכת שחין.

אין התראה.

משה מבצע את המכה ע"י שזורק פיח כבשן לשמים.

החרטומים לא יכולים להתמודד עם המצב כי השחין פגע גם בהם.

פרעה מחזק את ליבו ולא שולח את העם.

מכת ברד.

משה נותן התראה לפרעה ומציע לו להכניס את כל הצאן והבקר לבתים כדי שלא יפגעו.

חלק מעבדי פרעה שהיו יראים מה' עשו כעצת משה והשאר השאירו הכל בחוץ.

משה מבצע את המכה ע"י שמרים את המטה לשמים. יורד ברד כבד המעורב באש בכל ארץ מצרים חוץ מארץ גושן (שם היה עמ"י)

פרעה אומר שחטא ומבקש שיתפללו לה' להסרת המכה.

משה מתפלל לה' והברד מפסיק.

הברד פגע בגידולים של הפשתה והשעורה אך לא פגע בחיטה ובכסמת [השעורה אביב והפשתה גבעול ז"א הגיעו לגמר גידולם והגבעול שלהם כבר קשיח ולכן נשבר בברד והגידולים נפגעו, החיטה והכסמת לא נפגעו כי הם אפילות ז"א אלו גידולים מאוחרים יותר ולכן טרם הגיעו לגמר גידולם וגבעוליהם היו עדיין רכים ולכן יכלו להתכופף ולעמוד בפני מכת הברד].

פרעה מכביד את ליבו ולא שולח את העם.