ביאור:מבנה שמות ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרק ח': מכות צפרדע, כינים, ערוב.

מכת צפרדעים

ניתנה התראה לפרעה (מופיעה בפרק הקודם).

מתבצעת ע"י אהרן שמטה את המטה על הנהרות ומאגרי המים.

החרטומים עושים אף הם כמעשי אהרן ומעלים צפרדעים.

פרעה מבקש ממשה שיתפלל לה' כדי שהצפרדעים יוסרו ואומר שהוא ישלח את העם.

משה מתפלל לה' והצפרדעים מתות ומצטברות במצרים עד שמבאישות (מעלות ריח רע).

פרעה מכביד את ליבו ולא משלח את העם.

מכת כינים

אין התראה.

מתבצעת ע"י אהרן שמטה את המטה על עפר הארץ [משה לא ביצע את המכה כי העפר הגן עליו כאשר הרג את המצרי וטמן אותו בחול].

החרטומים מנסים אף הם לעשות כך אך לא מצליחים והם מכירים בעליונותו של ה'. [הם אומרים שהמכה לא נעשתה ע"י כשפים אלא ע"י הקב"ה].

מכת ערוב (חיות טורפות).

משה נותן לפרעה התראה.

ה' מביא את הערוב על מצרים.

במכה זו יש הבחנה ברורה בין המצרים לבין ישראל.

פרעה מוכן לתת לעם לזבוח לה' בתוך ארץ מצרים.

משה מתנגד להצעה ואומר שאי אפשר לזבוח במצרים כי עם ישראל זובחים את השה שהמצרים מאמינים בו ובכדי לא להרגיז את המצרים הוא מבקש לצאת לזבוח במדבר.

פרעה מסכים שהעם יצאו אבל שלא יתרחקו .

משה מתפלל להסרת המכה.

פרעה מכביד את ליבו ולא משלח את העם.