לדלג לתוכן

ביאור:מבנה שופטים ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק ד'.

אהוד מת ובני ישראל שוב עושים רע בעיני ה'. הפעם העונש הוא שיעבוד של 20 שנה ליבין מלך כנען שמלך בחצור.

סיסרא הוא שר הצבא של מלך כנען ולרשותו עמדו 900 רכב ברזל. השיעבוד של הכנענים היה לוחץ ובגלל העצמה הרבה וכלי הברזל הרבים נמנעו ישראל לצאת נגדם.

דבורה הנביאה אשת לפידות (שמו של בעלה היה 'לפידות') שפטה את ישראל בזמן זה, היא קוראת לברק בן אבינועם משבט נפתלי ואומרת לו שה' ציוה שיצא להילחם נגד סיסרא שר צבא יבין עם 10,000 איש משבט נפתלי ומשבט זבולון (נחלת שבטים אלו היתה קרובה למקום מושבם של הכנענים) וה' יעזור במלחמה על ידי שימשוך את הכנענים אל נחל קישון.

ברק מסכים לצאת למלחמה רק בתנאי שדבורה תלך עימו.

דבורה מסכימה ללכת איתו אבל אומרת לו שיידע שאם היא תבוא אז תהילת הניצחון לא תהיה שלו כי כולם יאמרו שסיסרא נפל בידי אישה (יש פה גם נבואה לנפילת סיסרא בידי יעל).

ברק מתכונן למלחמה, הוא אוסף 10,000 איש משבטי נפתלי וזבולון בקדשה = קדש (מקום שהיה מרוחק מהאוייב הכנעני ובאזור זה היה גם חלק מהעם הקיני שהיה בעל ברית לישראל).

סיסרא שומע שברק עלה למלחמה בהר תבור והוא מזעיק את חייליו עם רכבי הברזל שלו והם יוצאים לקראתם מחרושת הגויים אל נחל קישון.

דבורה נותנת לברק את האות לצאת למלחמה וה' עוזר בכך שגרם למהומה בקרב הכנענים, (כנראה שה' הוריד גשם וסערה שגרמו לסוסים להשתולל ולמרכבות לשקוע בבוץ), סיסרא יורד מהמרכבה שלו ובורח.

ברק וצבאו רודפים אחרי מחנה סיסרא ומנצחים אותם.

סיסרא בורח לאוהל יעל אשת חבר הקיני (היה שלום בין יבין מלך כנען ובין בית חבר הקיני ולכן סיסרא לא חשש להיכנס לשם), יעל מקבלת את פניו ומזמינה אותו להיכנס ולנוח. סיסרא מבקש ממנה לשתות מים והיא נותנת לו חלב (היא נוהגת במנהגי הכנסת אורחים כדי שיבטח בה). סיסרא מבקש ממנה לעמוד על המשמר בפתח האוהל כדי שאם יבוא מישהו היא תאמר שאין פה אף אחד.

סיסרא נרדם ויעל הורגת אותו על ידי יתד האוהל. היא רואה את ברק הרודף אחרי סיסרא וקוראת לו לראות את האדם שהוא מחפש מוטל מת באוהלה (דבר זה מלמד על היחסים הטובים שהיו בין עם ישראל לבין הקיני).

יבין מלך כנען נכנע בפני עם ישראל, עד שהם מכריתים (משמידים) אותם.