ביאור:מבנה נחמיה ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הפרק שלנו מונה את בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה. הפרק חוזר על המניין שכתוב בעזרא ב בעליה הראשונה. ישנם כמה שנויים בין הפרקים, האבן עזרא והמצודות דוד אומרים שיש משפחות שנפטרו אנשים והתמעטו, ויש משפחות שנולדו אנשים והתרבו, יש משפחות שהיו קצת והצטרפו למשפחה אחרת, ויש משפחות שהתרבו והתחלקו לשני משפחות.
נחמיה מצא את ספר היחס כמו שכתוב וָאֶמְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ הָעוֹלִים בָּרִאשׁוֹנָה בימי כורש. עזרא ב וכתב באותו סדר שעזרא כתב ושינה לפי המצב ששרר כעת. ומה שכתוב וָאֶמְצָא כָּתוּב בּוֹ וכו' אין הכוונה שמצא כתוב את הלשון שכותב, אלא שמצא כתוב בו את סדר המשפחות שעזרא כבת והוא הלך לפי אותו סדר.
מאז העליה הראשונה בימי זרובבל עד עכשיו עברו שלשים ושבע שנים. כורש מלך שלש שנים, אחריו אחשורוש 14 שנה, ואחריו דריוש הפרסי שבשנת עשרים למלכותו נחמיה עלה לארץ ישראל. בטבלה דלקמן נעמוד על השנויים.

מספר הפסוק בעזרא ב	מספר הפסוק בנחמיה ז	צורת כתיבת הפסוק בעזרא ב	צורת כתיבת הפסוק בנחמיה ז	הערות
פסוק ב. הפסוק מונה את המנהיגם שהגיעו עם זרובבל	פסוק ז. הפסוק מונה את המנהיגם שהגיעו עם זרובבל	זְרֻבָּבֶל	זְרֻבָּבֶל	הוא זרובבל בן שאלתיאל הנשיא (פחה) של יהודה, בעליה הראשונה בשנה הראשונה לכורש.
פסוק ב	פסוק ז	יֵשׁוּעַ	יֵשׁוּעַ	הוא ישוע בן יוצדק שהיה הכהן הגדול בעליה הראשונה בשנה הראשונה לכורש.
פסוק ב	פסוק ז	נְחֶמְיָה	נְחֶמְיָה	-----
פסוק ב	פסוק ז	שְׂרָיָה	שְׂרָיָה	-----
פסוק ב	פסוק ז	רְעֵלָיָה	עֲזַרְיָה	נקרא בשתי השמות
פסוק ב	פסוק ז	לא מוזכר	נַחֲמָנִי	בעליה בימי כורש נחמני היה קטן ולא היה מראשי העם, ועכשיו יותר מעשרים שנה אחר כך הוא נעשה מראשי העם.
פסוק ב	פסוק ז	מָרְדֳּכַי	מָרְדֳּכַי	-----
פסוק ב	פסוק ז	בִּלְשָׁן	בִּלְשָׁן	-----
פסוק ב	פסוק ז	מִסְפָּר	מִסְפֶּרֶת	נקרא בשתי השמות
פסוק ב	פסוק ז	בִּגְוַי	בִּגְוַי	-----
פסוק ב	פסוק ז	רְחוּם	נְחוּם	נקרא בשתי השמות
פסוק ב	פסוק ז	בַּעֲנָה	בַּעֲנָה	-----
פסוק ה	פסוק י	בְּנֵי אָרַח שְׁבַע מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים	בְּנֵי אָרַח שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם	התמעטו במספרם
פסוק ו	פסוק יא	בְּנֵי פַחַת מוֹאָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ יוֹאָב אַלְפַּיִם שְׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר	בְּנֵי פַחַת מוֹאָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ וְיוֹאָב אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁמֹנָה עָשָׂר	התרבו במספרם
פסוק ח	פסוק יג	בְּנֵי זַתּוּא תְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה	בְּנֵי זַתּוּא שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה	התמעטו במספרם
פסוק י	פסוק טו	בְּנֵי בָנִי שֵׁשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם	בְּנֵי בִנּוּי שֵׁשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה	התרבו במספרם
פסוק יא	פסוק טז	בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה	בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה	התרבו במספרם
פסוק יב	פסוק יז	בְּנֵי עַזְגָּד אֶלֶף מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם	בְּנֵי עַזְגָּד אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם	התרבו במספרם
פסוק יג	פסוק יח	בְּנֵי אֲדֹנִיקָם שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה	בְּנֵי אֲדֹנִיקָם שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה	התרבו במספרם
פסוק יד	פסוק יט	בְּנֵי בִגְוָי אַלְפַּיִם חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה.	בְּנֵי בִגְוָי אַלְפַּיִם שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה	התרבו במספרם
פסןק טו	פסוק כ	בְּנֵי עָדִין אַרְבַּע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה	בְּנֵי עָדִין שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה	התרבו במספרם
פסןק יז	פסוק כג	בְּנֵי בֵצָי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה	בְּנֵי בֵצָי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה	התרבו במספרם
פסוק יח	פסוק כד	בְּנֵי יוֹרָה מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר	בְּנֵי חָרִיף מֵאָה שְׁנֵים עָשָׂר	לאותה משפחה היה שתי שמות
פסוק יט	פסוק כב	בְּנֵי חָשֻׁם מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה	בְּנֵי חָשֻׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה	התרבו במספרם
פסוק כ	פסוק כה	בְּנֵי גִבָּר תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה	בְּנֵי גִבְעוֹן תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה	לאותה משפחה היה שתי שמות
פסוק כא, וכב	פסוק כו	כא: בְּנֵי בֵית לָחֶם מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. כב: אַנְשֵׁי נְטֹפָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה ביחד מאה שבעים ותשעה	אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם וּנְטֹפָה מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה.	א. יש שנוי במספר האנשים. ב. בעזרא כל משפחה כתובה לבד, ובנחמיה שני המשפחות כתובות ביחד. הלשון בְּנֵי בֵית לָחֶם שכתוב בעזרא אין כוונתו בבני משפחת בית לחם אלא באנשי בית לחם כמו שמוכח בנחמיה, והכוונה היא צאצאי אנשים שגרו בבית לחם. ולכאורה היה מתאים יותר לכתוב אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם כמו בנחמיה.
פסוק כד	פסוק כח	בְּנֵי עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם	אַנְשֵׁי בֵית עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם	הלשון בְּנֵי עזמות שכתוב בעזרא אין כוונתו בבני משפחת עזמות אלא באנשי עזמות כמו שמוכח בנחמיה, והכוונה היא צאצאי אנשים שגרו בעזמות.
פסוק כה	פסוק כט	בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה	אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה.	כנ"ל בפסוק הקודם
פסוק כו	פסוק ל	אַנְשֵׁי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד	בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד	כנ"ל בפסוק הקודם
פסוק כח	פסוק לב	אַנְשֵׁי בֵית אֵל וְהָעָי מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה	אַנְשֵׁי בֵית אֵל וְהָעָי מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה	התמעטו במספרם
פסוק כט	פסוק לג	בְּנֵי נְבוֹ חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם	אַנְשֵׁי נְבוֹ אַחֵר (כך שמה של העיר) חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם	אותה עיר עם שתי שמות
פסוק ל	--------	בְּנֵי מַגְבִּישׁ מֵאָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה	--------	בני מגביש לא מוזכרים בנחמיה.
פסוק לג	פסוק לז	בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה	בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד	התמעטו במספרם
פסוק לה	פסוק לח	בְּנֵי סְנָאָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים	בְּנֵי סְנָאָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים	התרבו במספרם
פסוק מ	פסוק מג	הַלְוִיִּם בְּנֵי יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל לִבְנֵי הוֹדַוְיָה (הבנים של הודויה) שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה	הַלְוִיִּם בְּנֵי יֵשׁוּעַ לְקַדְמִיאֵל (=וקדמיאל) לִבְנֵי לְהוֹדְוָה (הבנים של הודויה) שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה	להודויה היה שתי שמות
פסוק מא	פסוק מד	הַמְשֹׁרְרִים, בְּנֵי אָסָף מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה	הַמְשֹׁרְרִים, בְּנֵי אָסָף מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה	התרבו במספרם
פסוק מב	פסוק מה	בְּנֵי הַשֹּׁעֲרִים בְּנֵי שַׁלּוּם בְּנֵי אָטֵר בְּנֵי טַלְמוֹן בְּנֵי עַקּוּב בְּנֵי חֲטִיטָא בְּנֵי שֹׁבָי, הַכֹּל מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה.	הַשֹּׁעֲרִים בְּנֵי שַׁלּוּם בְּנֵי אָטֵר בְּנֵי טַלְמֹן בְּנֵי עַקּוּב בְּנֵי חֲטִיטָא בְּנֵי שֹׁבָי, מֵאָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה	התמעטו במספרם
משפחות הנתינים, פסוקים מה מו נ	----------	בְּנֵי עַקּוּב, בְּנֵי חָגָב, בְּנֵי אַסְנָה	----------	שלש משפחות של נתינים אלו כתובים רק בעזרא ולא בנחמיה
משפחות הנתינים, פסוקים מד נ נב	משפחות הנתינים, פסוקים מז נב נד	בְּנֵי סִיעֲהָא, בְּנֵי נְפוּסִים, בְּנֵי בַצְלוּת	בְּנֵי סִיעָא, בְּנֵי נְפִישְׁסִים, בְּנֵי בַצְלִית	בשלש משפחות נתינים אלה יש שנוי בשם, הם נקראו בשתי השמות
משפחות בני עבדי שלמה, פסוקים נה נז	משפחות בני עבדי שלמה, פסוקים נז נט	בְּנֵי הַסֹּפֶרֶת, בְּנֵי פְרוּדָא, בְּנֵי אָמִי	בְּנֵי סוֹפֶרֶת בְּנֵי פְרִידָא בְּנֵי אָמוֹן	בבני עבדי שלמה ישנם שלש משפחות עם שנוי שם, הם נקראו בשתי השמות
אלה שלא ידעו את יחוסם, פסוק ס	אלה שלא ידעו את יחוסם, פסוק סב	בְּנֵי דְלָיָה בְנֵי טוֹבִיָּה בְּנֵי נְקוֹדָא, שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם	בְּנֵי דְלָיָה בְנֵי טוֹבִיָּה בְּנֵי נְקוֹדָא, שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם	התמעטו במספרם
פסוק סד	פסוק סו	כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אלה שמנו למעלה משבט יהודה ובנימין והכהנים וכו' ועוד קצת משאר שבטים שהתערבו בשבט יהודה ובנימין שלא מנו למעלה. שהרי במניין כאן יש יותר ממה שמנו לעיל←אלה שמנו למעלה משבט יהודה ובנימין והכהנים וכו' ועוד קצת משאר שבטים שהתערבו בשבט יהודה ובנימין שלא מנו למעלה. שהרי במניין כאן יש יותר ממה שמנו לעיל, אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים	כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים.	צ"ע מדוע נחמיה כתב את המספר הכולל שהיה בזמן זרובבל כתב, הרי חלק מהמשפחות התרבו וחלק התמעטו, ומסתבר שגם משאר שבטים התרבו או התמעטו?
פסוק סה	פסוק סז	וְלָהֶם ולעולים היו מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת גברים ונשים ששרו להם כדי שיעלו לארץ ישראל בשמחה, מָאתַיִם.	וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה	צ"ע מדוע נחמיה הוסיף עוד 45, הרי מדובר על המשוררים והמשוררות שהיו בזמן העליה שישמחו אותם, ולא שייך לומר שהתוספו עוד. ויתכן שהמשוררים והמשוררות לא היו רק בשעת העליה אלא גם בכל מיני שמחות של עם ישראל, כגון בגמר בנית בית המקדש, שמחת בית השואבה, ובימי נחמיה התוספו משוררים ומשוררות חדשים.
פסוק סו	---------	סוּסֵיהֶם שְׁבַע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה, פִּרְדֵיהֶם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה	---------	צ"ע מדוע נחמיה השמיט סוסיהם ופרדיהם.
פסוק סז	פסוק סח	גְּמַלֵּיהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה, חֲמֹרִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים	גְּמַלִּים אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה, חֲמֹרִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים	אע"פ שברור שהיה שנוי במספר הגמלים והחמורים מתקופת זרובבל עד תקופת נחמיה, כיון שהם לא בני אדם ולא משנה מספרם בדיון לכן נחמיה כתב כמו שכתוב בעזרא.