לדלג לתוכן

ביאור:מבנה משלי כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




פרק כד בספר משלי עוסק ברובו במלחמה - מלחמת הצדיקים ברשעים. הוא כולל ברובו זוגות או  שלשות של פסוקים (בדומה ל פרק ג ), העוסקים לסירוגין ברשעים ובצדיקים:

פסוקים 1-2: "אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה... כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם" - אין מה לקנא ברשעים, כי הם לא מסוגלים לבנות חברה מתוקנת, ליבם מלא במעשי שוד והונאה; אבל אצל הצדיקים -

פסוקים 3-4: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" - הצדיקים בונים את ביתם בחכמה ואינם נזקקים למעשי שוד הונאה: "לפי שהזהיר שלא יקנא בעושר הרשעים ובשלוותם, ולא יתאווה לחברתם להרוויח בה ממון, יאמר עתה, כי אם יתעסק בחכמה ובתבונה ובדעת, מהם ישיג השלווה והעושר, מלבד מה שתשיג הנפש מהם - אחרית ותקווה" (ר' יונה גירונדי) ;

פסוקים 5-6: "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז" - "אחרי שהזכיר, שהעושר יימצא עם החכמה, יזכיר כי (גם) הגבורה תימצא עמה. והנה, אין החכמה חסרה דבר, כי הגבורה והעושר יימצאו עמה" (ר' יונה גירונדי) . ולעומת גבורתם של החכמים -

פסוקים 7-9: "אֱוִיל... בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ" - השער מסמל את מקום המלחמה - האויל לא יוכל "להשיב מלחמה שערה";    והאנשים הרעים יפגעו זה בזה: "מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ; זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ".

פסוקים 10-12: ""הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה?!... הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת!" - המלחמה בשיאה, והפסוקים מזכירים לנו שלא להתרפות ולא להפקיר את בני בריתנו הנמצאים בצרה.

פסוקים 13-14: "אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ... כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ" - בעת מלחמה, רצוי לאכול דבש כדי להתחזק (ראו שמואל א יד); כך גם, בעת המלחמה ברשעים, ראוי לאכול דבש של חכמה, ללמוד דברי חכמה מתוקים ומחזקים.

פסוקים 15-16: "אַל תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק... כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה" - במלחמה יש עליות וירידות - הצדיק לפעמים נופל, אולם אנו מזהירים את הרשעים, שלא לנצל נפילה זו כדי לפגוע בנחלתו, כי הצדיק יקום וישוב אל נחלתו.

פסוקים 17-18: "בִּנְפֹל אויביך[אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ. פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו..." - מלחמה היא תקופה של דין, ואסור לשמוח בה - לרשע אסור לשמוח על נפילתו של הצדיק, אבל גם לצדיק אסור לשמוח על כשלונו של הרשע.

פסוקים 19-20: "אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים... כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע" - בתחילת הפרק, הנימוק שלא לקנא ברשעים קשור להווה - "שוד יהגה ליבם" - ליבם מלא במחשבות שוד ומרמה ואינם מסוגלים לבנות את ביתם בחכמה;   הפסוקים שלנו מסכמים את הרעיון ומתייחסים העתיד - מכיוון שהרשעים אינם מסוגלים לפעול בחכמה וביושר, לא תהיה להם אחרית ותקוה.

פסוקים 21-22: "יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ, עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב. כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם..." - עד עכשיו דובר על מלחמת הצדיקים ברשעים - המורדים בה'; עכשיו נכנסים למלחמה גם המורדים במלך, שגם בהם לא רצוי לקנא, כי סופם יהיה פתאומי.

מפסוק כג והלאה מתחיל קטע חדש, תחת הכותרת: "גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים". אלה משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בפרק כי הם עוסקים בנושא דומה - מלחמה בין צדיקים לרשעים, והפעם בבית המשפט:

פסוקים 23-26: " "הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב," "אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה '... וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב.." " - יש להבדיל בין צדיקים לרשעים, אסור לתת יחס מועדף למכרים רשעים ולהגיד שהם צדיקים, אלא יש להוכיח אותם על פשעיהם בלא משוא פנים.

פסוקים 28-29: "אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ... אַל תֹּאמַר 'כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ'" - יש לנהל את המלחמה ברשעים ביושר וללא מרמה, בפרט בבית המשפט.

פסוקים 27, 30-34: "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ; אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ... עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי... וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים" - כדי שתוכל לבנות את ביתך בחכמה (כמו שנאמר בפסוקים 3-4), עליך קודם-כל להכין לך מקור פרנסה, כדי שלא תגיע למצבו של העצל, היושב בביתו ואינו יוצא לעבוד, וכך שדהו נהרס.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-08-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-24