ביאור:מבנה משלי טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




במשלי פרק טו ישנם ביטויים חוזרים רבים, וזה מעלה את האפשרות שלפרק ישנו מבנה מסודר.

שער הלב ושער הלשון[עריכה]

על-פי רבי יונה גירונדי, הפרק מחולק לשערים:

  • פסוקים 1-9 הם " שער הלשון ", והם עוסקים בנושאים שונים הקשורים לדיבור ולהקשבה; פסוקים שנראה אינם קשורים באופן ישיר לנושא זה, מתקשרים לפסוקים הקודמים: "א מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף. ב לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת. ג בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים." - כלומר, " "הבורא יתברך משלם גמול על דברי האיוולת אשר יביע פי כסילים" ."; "ד מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ. ה אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם. ו בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת." - כלומר, " "כאשר ירשע בן הצדיק וינאץ מוסר אביו, במה שירויח הוא מתוך ומחמס ויוסיף על הון אביו, יעכור גם את אוצר אביו אשר נקבץ ונאצר בנקיון כפיים" ." "ז שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן. ח זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה' וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ. ט תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" - "המקרא הזה טעם לאשר מעלה לו, כי ה' יתברך מתעב זבח רשעים, יען כי דרכם נתעבת; ותפילת ישרים ירצה ויאהב, יען כי מעשיהם רצויים ואהובים."
  • פסוקים 10-19 הם " שער הלב ", והם עוסקים בנושאים שונים הקשורים למחשבות ולרגשות: "י מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת. יא שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה' אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם. יב לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ. יג לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה. יד לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת ופני [וּפִי] כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת. טו כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. טז טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה' מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ." - "לכן, מי שאוהב את ה' יתברך ויתעלה, ישמח בחלקו ויסתפק במעט אשר לו... וייטיב ליבו ביראת ה' יתברך, ואף אם עני הוא - טוב לב כמשתה תמיד." "יז טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ." - "הביא משל מטבעי בני אדם, כי ייטיב להם המעט בחברה שתנעם להם, מן המשמנים עם חברת שונאי נפשם. ומן המשל הזה עליך ללמוד, כי על אחת כמה וכמה שתתפייס דעתך במעט - באהבת ה' יתברך ויתעלה ויראתו..." "יח אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב. יט דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה." " - "ישרים = ישרי לב".

אך לגבי המשך הפרק, לא הצלחתי למצוא בדבריו את החלוקה ל"שערים".

משל לבני יעקב[עריכה]

ע"פ מטמונית למשפחות סופרים , הפרק הוא משל לבני יעקב - כל בני יעקב נבחרו להיות עם ה' - והוא מתחלק לפסוק פתיחה וארבע פסקאות:

  • פסוק פתיחה: "א מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף": אחי יוסף נפעלו מדיבוריו.
  • 6 פסוקים בפסקה הראשונה (פסוקים 1-7): " "ב לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת. ג בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים." "ד מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ. ה אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם. ו בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת." "ז שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן." " הפסקה מתחילה ומסתיימת בחכמים, כסילים ודעת, והנמשל שלה הוא: יעקב אבינו' הטיב ' את עדת בניו, וזירה מהם רע :
  •  אחי יוסף התכוונו לרעה וה' הפך לטובה (2-4),
  • בית יעקב התנקה מאבק שלושת העבירות הידועות (5-7).
  • 10 פסוקים בפסקה השניה (פסוקים 8-17): "ח זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה' וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ. ט תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב. י מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת. יא שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה' אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם. יב לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ. יג לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה. יד לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת ופני [וּפִי] כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת . טו כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. טז טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה' מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ. יז טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ.", והנמשל שלה הוא: שנאות בבית יעקב:
  • הקב"ה שונא פירוד בין אחים (8-9),
  • יהודה ושמעון שנאו תוכחת (10-12),
  • השבטים שנאו את יוסף (13-15),
  • יוסף שנא (לכאורה) את אחיו (16-17).
  • 7 פסוקים בפסקה השלישית (פסוקים 18-24): "יח אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב. יט דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה. כ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ. כא אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת. כב הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם. כג שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. כד אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה.", יש בה שלושה "איש", והנמשל הוא: יהודה איש חמה, יוסף איש תבונה, יהודה שמחה לאיש:
  • המענה השני של יהודה, "איש" במקום שאין איש (18-19);
  • קורות יוסף (20-22),
  • המענה הראשון של יהודה (23-24).
  • 9 פסוקים בפסקה הרביעית (פסוקים 25-33): "כה בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה. כו תּוֹעֲבַת ה' מַחְשְׁבוֹת רָע וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם. כז עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה . כח לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת. כט רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע. ל מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם. לא אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין. לב פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב. לג יִרְאַת ה' מוּסַר חָכְמָה וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה .",  והנמשל שלה הוא: תמר בנתה את בית יהודה, אסנת בנתה את בית יוסף:
  • בית יהודה (25-27),
  • יוסף יהודה והשבטים צדיקים וגם רשעים (28-29),
  • שמעון שמע ליהודה ולא לאביו ליוסף ולראובן (30-33).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-02-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-15