ביאור:מבנה משלי א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דקויות[עריכה]

ספר משלי נפתח בשישה פסוקים המתארים את תכלית הספר: "מִשְׁלֵי... לָדַעַת...""לָקַחַת..""לָתֵת... יִשְׁמַע... לְהָבִין."

האות ל מציינת את התכלית של מה שלפניה:

1. לפי רוב הפירושים, הפסוקים מתארים את התכלית עבור הקורא - מה התועלת שהקורא בספר יכול להפיק ממנו (ראו מצודות).

2. ולענ"ד, הפסוקים מתארים את התכלית עבור הכותב - מדוע החליט שלמה המלך לכתוב את הספר.

מבנה הפרק[עריכה]

פסוקים 1-9 מתייחסים לכל הספר:

  • פסוקים 1-6: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" - תכלית כתיבת הספר לכותב ולקורא.
  • פסוקים 7-9: "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת... שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ..." - מקורות הלימוד: המקור הראשי הוא יראת ה' (פסוק 7), והמקורות המלווים הם מוסר האב ותורת האם - המסורת מהדור הקודם (פסוקים 8-9).

פסוקים 10-33 כוללים שני נאומי-אזהרה:

  • פסוקים 10-19: "בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים - אַל תֹּבֵא!" - אזהרה לנערים מפני הצטרפות לכנופיית שודדים המבטיחה להם התעשרות קלה ומהירה*.
  • פסוקים 20-33: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ.. עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי?..." - החכמה מזהירה את הפתיים מפני הצטרפות לחבורת-רחוב של לצים וכסילים, המבטלים את זמנם ואינם לומדים, וקוראת להם לחזור לספסל הלימודים*.

הנאום הראשון בלשון זכר והנאום השני בלשון נקבה, כנגד (משלי א ח): "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"*.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-0