ביאור:מבנה יחזקאל לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בספר יחזקאל, פרק לד כולל שתי נבואות הממשילות את עם ישראל לצאן, ואת מנהיגי ישראל לרועים:

  • בנבואה הראשונה, הנביא מאשים את הרועים בהתעללות בצאן (לד 1-4): " וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן-אָדָם, הִנָּבֵא עַל-רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל; הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים כֹּה אָמַר ד' ה': הוֹי רֹעֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָם--הֲלוֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים! אֶת-הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת-הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ, הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ; הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ! אֶת-הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם, וְאֶת-הַחוֹלָה לֹא-רִפֵּאתֶם, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם, וְאֶת-הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם, וְאֶת-הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם; וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם, וּבְפָרֶךְ!... " הוא מנבא שה' ייקח את הצאן מידי הרועים, לא יתן להם לרעות עוד, וינהיג אותם בעצמו (לד 9-14): " לָכֵן, הָרֹעִים, שִׁמְעוּ דְּבַר-ה': כֹּה-אָמַר ד' ה': הִנְנִי אֶל-הָרֹעִים, וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי מִיָּדָם, וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן, וְלֹא-יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם; וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם, וְלֹא-תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה ! כִּי כֹּה אָמַר, ד' ה': הִנְנִי-אָנִי, וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים. כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם-הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ-צֹאנוֹ, נִפְרָשׁוֹת--כֵּן, אֲבַקֵּר אֶת-צֹאנִי; וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם, מִכָּל-הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם, בְּיוֹם עָנָן, וַעֲרָפֶל. וְהוֹצֵאתִים מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּים מִן-הָאֲרָצוֹת, וַהֲבִיאוֹתִים, אֶל-אַדְמָתָם; וּרְעִיתִים, אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאֲפִיקִים, וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. בְּמִרְעֶה-טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם, וּבְהָרֵי מְרוֹם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם; שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב, וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל. "
  • בנבואה השניה הנביא מאשים את הכבשים החזקים יותר בפגיעה בכבשים החלשים (לד 17-19): " וְאַתֵּנָה צֹאנִי, כֹּה אָמַר ד' ה': הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּין-שֶׂה לָשֶׂה, לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים. הַמְעַט מִכֶּם, הַמִּרְעֶה הַטּוֹב תִּרְעוּ, וְיֶתֶר מִרְעֵיכֶם תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם; וּמִשְׁקַע-מַיִם תִּשְׁתּוּ--וְאֵת הַנּוֹתָרִים, בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשׂוּן?! וְצֹאנִי--מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה, וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה?!... " ומנבא שימנה רועה חדש על הצאן - רועה שינהיג את הצאן בדרכו של דוד (לד 20-23): " לָכֵן, כֹּה אָמַר ד' ה' אֲלֵיהֶם: הִנְנִי-אָנִי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין-שֶׂה בִרְיָה, וּבֵין שֶׂה רָזָה. יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ, וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל-הַנַּחְלוֹת - עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה, אֶל-הַחוּצָה. וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי, וְלֹא-תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז; וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה. וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד, וְרָעָה אֶתְהֶן - אֵת עַבְדִּי דָוִיד; הוּא יִרְעֶה אֹתָם, וְהוּא-יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה. וַאֲנִי ה', אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, וְעַבְדִּי דָוִד, נָשִׂיא בְתוֹכָם:  אֲנִי ה', דִּבַּרְתִּי. "

אז מי אשם בסבל של הצאן - הרועים או הכבשים החזקים?

ומה המצב האידיאלי שאליו שואפת הנבואה - מצב שבו אין רועה אנושי בכלל, או מצב שבו דוד הוא הרועה?

נראה לי, שהנבואות מסודרות בסדר כרונולוגי.

הבעיה הראשונה שאיתה יש להתמודד היא בעיית המנהיגים הרעים, המפקירים את הצאן ומתעללים בהן; כדי להציל את הצאן ממנהיגים אלה, ה' מפטר את כל המנהיגים ומנהיג את הצאן בעצמו, ללא מתווכים.

אולם, כשאין מנהיגים אנושיים בכלל, נוצרת בעיה חדשה - הכבשים החזקים יותר, שאינם שמים לב להנהגת ה', מנצלים את חוסר-המנהיגות, משתלטים על כל מקורות המחיה, ופוגעים בחלשים. כדי לפתור בעיה זו, ה' ממנה מנהיג חדש - דוד, הרועה האידיאלי, שאין לו מעצמו כלום, וכולו עבד של ה' ומייצג את רצון ה'.

יחזקאל מנבא, שגאולת ישראל תבוא בשני שלבים:

  • בשלב הראשון, ה' ידיח את כל המנהיגים הרוחניים הרעים, שהכשילו את עם ישראל והתעללו בו; ה' יקבץ את נידחי ישראל לארץ ישראל בעצמו, בלי תיווכם של מנהיגים רוחניים אנושיים. אך העולים השבים לארץ יישארו בלי הנהגה רוחנית חזקה, והחזקים ינצלו את המצב, ישתלטו על כל ההון ויפגעו בחלשים.
  • בשלב השני, ה' ישפוט בין בני ישראל ויציל את החלשים שנעשקו ע"י החזקים, ואז ימנה מנהיג רוחני חדש, שיילך בדרכו של דוד המלך, וינהיג את הצאן בצדק ובמשפט.

ואז יתקיים המשך הנבואה (לד 25-31): " וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה-רָעָה מִן-הָאָרֶץ; וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח, וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים.  וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי, בְּרָכָה; וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ, גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ.  וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת-פִּרְיוֹ, וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ, וְהָיוּ עַל-אַדְמָתָם, לָבֶטַח; וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה' בְּשִׁבְרִי אֶת-מֹטוֹת עֻלָּם, וְהִצַּלְתִּים, מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם.  וְלֹא-יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם, וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם; וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח, וְאֵין מַחֲרִיד.  וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע, לְשֵׁם; וְלֹא-יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב, בָּאָרֶץ, וְלֹא-יִשְׂאוּ עוֹד, כְּלִמַּת הַגּוֹיִם.  וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם--אִתָּם; וְהֵמָּה, עַמִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל--נְאֻם ד' ה'. וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי, אָדָם אַתֶּם:  אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם, נְאֻם ד' ה'. "

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-04-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yx-34