ביאור:מבנה יהושע כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק כב'.[עריכה]

שניים וחצי השבטים בונים מזבח.

יהושע פונה לשניים וחצי השבטים ואומר להם שהם עשו כל מה שהבטיחו ועזרו לבני ישראל לכבוש את הארץ ולכן כעת הם יכולים ללכת אל נחלותיהם שבעבר הירדן המזרחי. הוא מדרבן (מעודד) אותם לשמור את המצוות ומברך אותם.

בני שניים וחצי השבטים בונים מזבח גדול בגלילות הירדן.

שאר השבטים שומעים על הקמת המזבח ורוצים לצאת למלחמה נגד שניים וחצי השבטים, הם שולחים משלחת של הנשיאים בראשות פנחס בן אלעזר הכהן שמוכיחים את שניים וחצי השבטים על בניית המזבח, הם רואים בזה מרידה בה' ומבקשים מהם לחזור בהם כדי שה' לא יעניש את כל העם בגללם. הם מזכירים להם שני חטאים מהעבר: 1. עוון פעור (כאשר העם היה במדבר חלק מהם עבדו עבודה זרה ל'בעל פעור' = אליל, ובעקבות זאת הרבה מהם מתו במגפה).

          2. חטא עכן (בכיבוש יריחו הוא לקח מהחרם למרות הציווי שלא לקחת). 

על ידי הזכרת חטאים אלו רוצים אנשי המשלחת לומר לשניים וחצי השבטים שיראו מה עלול להיות העונש על חטא עבודה זרה וגם רומזים להם שבגלל החטא שלהם כל העם עלול להענש (כמו שהיה במקרה של עכן).

שניים וחצי השבטים עונים להם שהם לא התכוונו למרוד בה' והמזבח לא נועד להקרבת קורבנות אלא נבנה בכדי לסמל לדורות הבאים את הקשר שבין שני חלקי הארץ ואת אמונת שבטי עבר הירדן המזרחי בה'.

המשלחת מקבלת את דברי ההסבר וחוזרת אל שאר העם המקבלים את הדברים ונמנעים ממלחמה.