ביאור:מ"ג שמות יז טו
וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ[עריכה]
ויבן מזבח. בחורב.
[מובא בפירושו לויקרא פרק ז' פסוק ל"ח] להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני. כי לא הקריבו קרבן עד שבאו אל הר סיני וכבר הראיתיך שהמזבח שבנה משה על חלושת עמלק הוא בחורב והוא הר סיני ושם ישבו ישראל שנה פחות עשרה ימים כי כן כתוב ובמדבר לא הקריבו עולות כי כן אמר הנביא הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל גם לא עשו פסח כי אם במצרים ושנית בהר סיני כי במדבר לא היו להם מקנה ואחר שנסעו מהר סיני לא מלו בדרך והנה רובם ערלים ובעבור אכילת פסח מל אותם יהושע:
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] ושים באזני יהושע. ושים איזה זכרון באזני יהושע. וזה עשה משה בבנין המזבח (פסוק טו) ובתפלתו אז, ובמה שאמר "כי יד על כס יה" (פסוק טז).
ומלת מזבח. מושך עצמו ואחר עמו. וכן הוא מזבח ה':
[מובא בפירושו לפרק י"ח פסוק י"ב] לפני האלהים. לפני המזבח אשר עליו הקריבו אותם הזבחים אם שהיה אותו המזבח שבנה משה באבדן עמלק (לעיל יז, טו), אם שהיה זולתו ולא נזכר בנינו. והיתה אכילתם הזבחים לפני המזבח, כענין הנאכלים לפנים מן הקלעים.
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְקֹוָק נִסִּי:[עריכה]
ויקרא שמו. של מזבח:
ויקרא שמו. קרא שמו של הקדוש ברוך הוא בתפלתו, כענין "קראתי שמך ה'" (איכה ג, כה).
ה' נסי. הקב"ה עשה לנו כאן נס גדול. לא שהמזבח קרוי ה' אלא המזכיר שמו של מזבח זוכר את הנס שעשה המקום ה' הוא נס שלנו:
ה' ניסי. שהמטה של הקב"ה היה לנס על הגבעה וגם לעתיד ירים אותו הקב"ה לנס על ההרים להלחם בעמלק שהרי אמר לו עכשיו כי מחה אמחה את זכר עמלק וזהו שמפרש והולך:
ה' נסי. ה' יהיה רוממותי, כמו "נתת ליראיך נס להתנוסס" (תהלים ס, ו), כלומר: ה' הוא יהיה מעלתי ורוממותי על כל מתקומם, כענין "ובשמך נבוס קמינו" (שם מד, ו), וכענין "ובשמי תרום קרנו" (שם פט, כה).
[מובא בפירושו לבמדבר פרק כ"ד פסוק כ'] ואמר כי הוא עתה ראשית גוים, כי בראש העמים יחשב, כי גבורים היו ואנשי חיל למלחמה ולולי כן לא עלה בלבו לבא להלחם בישראל ולא הוצרך משה לבחור אנשים ולתפלה ולנשיאות כפיו לחולשתו, ובנה מזבח וקרא שמו ה' נסי (שמות יז טו) כי חשבה לנס גדול.
[מובא בפירושו לפסוק ט"ז] ויאמר כי יד על כס יה וגו'. לכך אני קורא שם המזבח ה' נסי. דוגמת שם אדם ששמו אליעזר או עמנואל שהרי הרים הקב"ה את ידו על כסאו וישבע כי מלחמה לו בעמלק מדר דר דוגמת כי אשא אל שמים ידי. זהו עיקר פשוטו. וי"מ כשתהיה ידי וחוזק על כסא יה שזהו כסא מלכי ישראל אז תהי' מלחמה בעמלק. ואין נראה כלל בעיני שכי תהי' יד היה לו לומר. אבל למעלה הוא מוסב כמו שפירשתי ופירושו שהרי יד על כס יה:
[מובא בפירושו לפסוק ט"ז] ויאמר כי יד על כס יה. אמר: טעם תפלתי זאת הוא מפני שהאל יתברך נשבע שתהיה לו "מלחמה בעמלק מדר דר", וחיבים אנו להלחם מלחמתו בכל דור ודור, כאמרם "שלש מצות נצטוו בני ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה" (סנהדרין כ, ב), ולכן התפללתי שיהיה הוא נסי ורוממותי על האויב.