ביאור:מ"ג דברים ל יז
וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם:
[עריכה]פירוש. מהו עניינו של הפסוק בהקשרה של הפרשה?
רש"י
ואם יפנה לבבך. הרי הרע:
אבן עזרא
ואם יפנה לבבך. כי הלב הוא העיקר: ונדחת. פירשתיו:
כלי יקר
[מובא בפירושו לפסוק ט"ו] ואם יפנה לבבך, שתפנה לבך לבטלה ולא תעסוק כל הימים בעבודת האל ית' אז ונדחת סופך להיות מודח מכל וכל מן ה' והשתחוית לאלהים אחרים. כי הבטלה מביאה לידי שיעמום ותסיר לבבך מן ה', הגדתי לכם היום וגו', לא תאריכון ימים וגו'. והיינו שאמרו רז"ל (אבות ג ה) המפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו.