ביאור:מ"ג דברים ג כט
וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר:
[עריכה]ונשב בגיא. טעמו וכבר ישבנו בגיא הזה שהוא ראש הפסגה כי משם נסעו אל ערבות מואב והגיא הוא בהר העברים כי כן מפורש
ואומרו בגיא לפי שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות דכתיב (במדבר י"ג י"ז) עלו זה בנגב,
ונשא בגיא וגו'. (ספרי) ונצמדתם לעבודת כוכבים אעפ"כ ועתה ישראל שמע אל החקים. והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי:
ונשב בגיא. עד עתה מול בית פעור בערבות מואב וממה שראית כאן יש לכם ללמוד כמו שמפרש והולך:
ועתה החל לדבר על המצות בעבור שהיו מול בית פעור החל לדבר בעבודת כוכבים:
ונשב בגיא וגו'. צריך לדעת כונת הכתוב מה בא להודיע במאמר זה, ומה קשר יש לו לא עם מה שלפניו ולא עם מה שלאחריו, ורבותינו ז"ל בספרי ישבו הכתוב והביאו רש"י ז"ל, ולדבריהם ז"ל לא נתישב כונת אומרו ונשב כיון שלא בא אלא להודיע מעשה פעור, גם מאמר מול בית פעור אין לה משמעות אם לא בא הכתוב אלא להזכיר עבודת פעור, היה לו לומר ותצמד לבעל פעור, ונראה שכונת הכתוב היא גמר ענין שהתחיל בו בתחילת הפרשה ואתחנן אל ה' וגומר, וגמר אומר שלא הועיל בתפלתו לעבור את הירדן ונשב בגיא אין ישיבה אלא עכבה עד עולם, (...) ואומרו בית פעור רמז א' מטעמי קבורתו שם (פדר"א פ' מ"ו) כדי שיהיה מול עון פעור לבל ירים ראש לקטרג על ישראל:
ונשב בגיא מול בית פעור. וכבר ישבנו בגיא הזה שהוא ראש הפסגה שהזכיר, ולפי שנצמדו שם לעבודה זרה לכך יזהירם עתה על עבודה זרה בפרשה הסמוכה: