ביאור:מ"ג בראשית מה ו
כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ[עריכה]
כי זה שנתים הרעב. עברו משני הרעב:
כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ. הזכיר להם מה שעבר וידעו גם הם, לומר כי הארץ אשר עברו עליה שתי שנים ברעב ואכלו כל מה שהיה בידם ונתיקר השער מאד, ועוד יעברו עליהם חמש שנים, לא תהיה לכם בה מחיה כלל אם לא שלחני השם לפניכם:
[מובא בפירושו לבראשית פרק י"ב פסוק י'] ויהי רעב בארץ. הנה אברהם ירד למצרים מפני הרעב לגור שם להחיות נפשו בימי הבצורת, והמצרים עשקו אותו חנם לקחת את אשתו, והקב"ה נקם נקמתם בנגעים גדולים, והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב, וגם צוה עליו פרעה אנשים לשלחם. ורמז אליו כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ, והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר (שמות א כב) וכל הבת תחיון, והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד, והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ. לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים. והענין הזה פרשוהו בבראשית רבה (ח ו) רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר, אמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש את הדרך לפני בניך, ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו, באברהם כתוב ויהי רעב בארץ, בישראל כתיב (להלן מה ו) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ:
וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר:[עריכה]
וקציר. ב' במסורת. הכא. אשר אין חריש וקציר. ואידך עוד כל ימי הארץ זרע וקציר (בראשית ח, כב). ודאי לא בא יוסף לבטל גזירת המקום זרע וקציר לא ישבותו. על כן אמר אשר אין חריש וקציר כי ודאי לא ישבותו זרע וקציר וכשיזרעו יקצורו, וכאן לא רצו לזרוע שאמרו מוטב שנאכל מה שבידינו ממה שנזרע אותו ואולי לא נחיה עד שנקצור. ע"כ אמר חריש וקציר ולא אמר זרע וקציר: