ביאור:מ"ג בראשית לו מ
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו[עריכה]
ואלה שמות אלופי עשו. שנקראו על שם מדינותיהם לאחר שמת הדר ופסקה מהם מלכות והראשונים הנזכרים למעלה הם שמות תולדותם. וכן מפורש בדברי הימים וימת הדר ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע וגו':
ואלה שמות אלופי עשו. מתחלה (פסוקים טו-יט) מנה בני בניו שהיו אלופים בדור ההוא, ואחר כן הצליחו מזרעו למלוכה, ואחרי כן פסקה מלכותם וחזרו ונתנו את אלו אלופים לראש, וכך נאמר בדברי הימים (א א נא) וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע, כך פירש רש"י:
ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם. באלופים הללו מזכיר מקצתם של אלופים הנאמרים למעלה בבני עשו. ויש לומר שלבסוף נעשו אלו האחרונים עיקר להיות אלופי עיר ועיר דכתיב כאן למושבתם בארץ אחוזתם. וראיה לדברי שבכל פרשיות בני עשו ובני שעיר והמלכים אשר מלכו עד סוף הפרשה כולה הנם כתובים בדברי הימים ופרשת אלופי בני עשו הראשונה אינה נזכרת שם כלל כי אם אלופי פרשה שנייה לבד:
לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם[עריכה]
ומה שאמר: למשפחותם למקומותם בשמותם, למושבותם בארץ אחוזתם (פסוק מג), כי הראשונים היו כל האחים אלופים יושבים כלם בעיר אחת, מושלים בעם כאחד, או כענין נשיאי שבט וראשי בתי אבות, אבל אלו אחרונים היו אלופים למשפחותם, כי כל אחד היה אלוף לכל משפחות בני עשו ובכל מקומות מושבותם, והוא לבדו נקרא בדור אלוף, אין אחר נקרא כן בכל ארץ אחוזתם, כי היו כמלכים לארצם, אבל לא ישבו לכסא להם ולא נתנו עליהם הוד מלכות: ונכתבה הפרשה בדרך הנבואה לדעת רבים (רש"י, וראב"ע, והרד"ק). ואיננו נכון, כי הנבואה למה תזכיר את אלה, ועד איזה זמן תמנה ותפסיק בהם. אבל הנכון שכל אלה לפני התורה. ונאמר שמשלו כאחד ויהיה פירוש למקומותם, שמשל כל אחד במקומו, או שהיה ממשלתם זמן מועט, ושנות רשעים תקצורנה (משלי י כז):
וטעם ואלה שמות אלופי עשו למקומותם. שיש להם היום מקומות ידועים ואלה דברי משה ואלה הנזכרים הם בני האלופים הכתובים למעלה ולא הזכיר כי אם מי שיש לו מקום.
ואלה שמות אלופי עשו.. למקמתם בשמתם . שלא היו חשובים להקרא בשמם רק על שם מקומם.
אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה אַלּוּף יְתֵת:[עריכה]
תמנע. במקום הזה זכר כי יש לנו שמות רבים לזכר ולנקבה שוים וכן אהליבמה. או יהיה הפירוש להיות אלוף נוסף ויהיה אלוף תמנע שהיתה פילגש אליפז אלה הם אלופים עלוה גם יתת. והנה אלה נשיאי עמלק. ואלופי אהליבמה היו שבעה בימי משה אנשי מקומות על כן הוסיף לבאר במושבותם:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ט] ועוד תמצא מכלל עשרה אלופים הללו אלוף עלוה, ובדברי הימים כתיב אלוף עליה, כדי להזכיר השם בשניהם שלם, ובא לרמוז על הדוברים סרה על ה' כי שקר בימינם, ויחפאו על ה' דברים אשר לא כן. וכענין שכתוב (תהלים ב) ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ואמרו בב"ר עד שלא מלך מלך בישראל נצב מלך באדום, שנאמר ואלה המלכים וגו', הדא הוא דכתיב נחלה מבוהלת בראשונה, זו מלכות עשו שקדמה בבהלה קודם מלכות ישראל, ואחריתה לא תבורך, (עובדיה כא) ועלו מושיעים בהר ציון וגו':