ביאור:לפזר צדקה להרבה אביונים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"פזר נתן לאביונים" (תהלים, קיב', 9).

הרמב"ם במקום אחד שואל מה עדיף, לתת לעני אחד אלף דינרי זהב, או לחלק לאלף עניים דינר זהב אחד לכל אחד. הוא עונה שעדיף לחלק, כי כך הוא מרגיל עצמו לתת צדקה. והנה עיקרון זה מופיע בפסוקנו, לא רק על-ידי הזכרת האביונים ברבים, אלא גם ובעיקר דרך השימוש בשורש פזר, שהיא פעולה שמעבר לפעם אחת. אמנם יש פסוקים אחרים, שבהם השימוש הוא בלשון יחיד, כמו - "כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון" (משלי, לא', 20), אבל אין זה מוריד מעוצמת הפסוק שלנו, מה גם ששם זה מתפרש אחרת, שהרי הפסוק מדבר באישה הנותנת לעני מתוך ביתה וממילא אין היא רואה הרבה עניים.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t26b2_0