ביאור:מלכים א י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




למה באה מלכת שבא לארץ ישראל?[עריכה]

מלכים א י א: " "ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם ה', ותבא לנסתו בחידות" ..." האם באמת מלכת שבא באה עד לכאן, רק בשביל חידות?!

1. קשרים כלכליים[עריכה]

(צביה ברבי, ע"פ שיעור ביום-עיון-מסיבת-חנוכה של נח"ת, ה'תש"ס. הסיכום המלא של השיעור עדיין לא הגיע למערכת)

בימי שלמה היה מאבק כלכלי בין חירם מלך צור לבין מלכת שבא (ששלטה במצרים). צור היתה אז מעצמה כלכלית גדולה. לחירם מלך צור היה צי בעציון גבר, והוא איים על השליטה של שבא בנתיב המסחר הימי בים סוף (שבו הובילו סחורות מהודו לארצות הצפון). המאבק הזה התבטא בפעולותיהם של חירם ושל מלכת שבא - שניהם ניסו 'להתחנף' לשלמה כדי שיעזור להם להשיג את מטרתם.

טענה דומה ניתן למצוא במאמרו של ישראל בן שם, בית מקרא נו, ה'תשל"ד תשרי ; שם הוא מתייחס גם לכמויות של הזהב ושאר המתנות שהביאו מלכת שבא וחירם לשלמה.

"שחר מיידנבאום [תגובה]: בשיעור של צביה על מלכת שבא נשמעו כמה טענות מוזרות. ע"פ המידע ההסטורי שבידינו:"

"מלכת שבא לא שלטה במצרים!"
"הפיניקים לא יכלו לשוט להודו! טכנולוגיית השייט באותה תקופה לא היתה מספיק מתקדמת! באותו זמן יכלו לשוט רק צמוד לחוף, והיו צריכים לעצור כל זמן קצר לתיקונים. בקצב הזה -- אם היו מנסים להגיע להודו זה היה לוקח מאות שנים..."
"קרתגו לא נמצאת בצפון לבנון אלא בטוניס! קרתגו היא עיר ידועה -- חניבעל יצא משם למלחמתו ברומים והגיבור הטרויאני איניאס עבר שם. לפי כל המקורות היא נמצאת בצפון אפריקה ולא בלבנון!"

צביה ברבי [תגובה לתגובה]:

1. שחר טען שמלכת שבא לא שלטה במצרים:

  • ע"פ הספר של עמנואל וליקובסקי, "תקופות בתוהו", מלכת שבא היא המלכה המצרית הידועה חאתשפסות (הוא מסתמך, בין השאר, על דבריו של יוסף בן מתתיהו, שאמר שמלכת שבא שלטה "במצרים ובכוש"). גם אם לא מקבלים את דבריו במלואם -- הגיוני שהיו קשרים מסחריים בין מצרים לשבא, והיה להם אינטרס כלכלי משותף: הם רצו לשלוט בנתיב המסחר דרך ים סוף. בכל אופן, גם זה מסתדר עם הטענה שטענתי בשיעור.

2. שחר טען שבאותה תקופה לא יכלו להוביל סחורות מהודו דרך הים, כי טכנולוגיית השייט לא היתה מספיק מתקדמת:

  • לדעתי הצידונים היו מספיק מפותחים והם כן יכלו להגיע להודו. אבל לצורך הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה, כי לא רק הודו עשירה בסחורות - גם מארצות ערב בוודאי הביאו סחורות דרך ים סוף. אם הצי של חירם לא הגיע להודו - הוא בוודאי הגיעו לארצות אחרות (למשל לאופיר), והביא משם סחורות דרך ים סוף.

3. שחר טען שקרתגו לא נמצאת בצפון לבנון אלא בטוניס:

  • עבור הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה. קרתגו היתה מושבה של הפיניקים - העם שישב גם בצור ובצידון. הפיניקים שלטו בהרבה מקומות והקימו נמלים ומושבות בכל חופי הים התיכון. המטרה שלי בשיעור היתה להראות את העוצמה הימית של צור, ולכן הבאתי את קרתגו כדוגמה לעיר שהיתה שייכת לפיניקים.

2. לשם ה'[עריכה]

(אראל סגל, מכתב)

ע"פ הפשט נראה שמלכת שבא באה בגלל חכמתו הא-להית של שלמה (לא רק היא – גם "וכל הארץ מבקשים את פני שלמה, לשמוע את חכמתו אשר נתן אלוהים בליבו." ,מלכים א י כד), כמו שכתוב "ותבוא לנסותו בחידות". זה מסביר גם את הביטוי "לשם ה'": מלכת שבא חשה שהחכמה של שלמה היא מה', והיא רצתה להתקרב אל ה' ולהכיר אותו יתברך טוב יותר, ולכן באה לנסות את שלמה בחידות. דרך החידות תתגלה ותתברר חכמתו של שלמה, וכך גם תתגלה חכמתו של ה'.

אמנם, אחרי שמלכת שבא כבר הגיעה לארץ – היא התרשמה גם מהשפע החומרי ומעבודת ה' במקדש ( "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה, והבית אשר בנה, ומאכל שולחנו, ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו, ומלבושיהם, ומשקיו, ועולתו אשר יעלה בית ה', ולא היה בה עוד רוח" ) אבל העיקר הוא החכמה. גם שלמה עצמו לא ביקש עושר ולא כבוד אלא חכמה, ולא סתם חכמה מדעית כמו חכמות הגויים אלא "לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע". הוא הבין שהשפע החומרי אינו העיקר – הוא רק מתנה שמקבלים מה' כשעושים משפט צדק.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שחר, צביה, אראל שפורסם לראשונה בנ..נח..נח"ת טבת-שבט ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.


תגובות[עריכה]

מאת: עדי לוי

אני חושבת שמלכת שבא באה לארץ כדי לבחון את חוכמתו של שלמה, ולראות האם כל הדברים שאומרים עליו הם נכונים.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:למה באה מלכת שבא לארץ ישראל?

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/mlkt_jva


מאת: הלל הלפרין

חז"ל דורשים שמע = שמועה, אבל כנראה הפשט הוא שמע = מוניטין, ואז מובנים שלושה פסוקים תמוהים :

א: הפסוק "ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו..." (בראשית כט יג).

הרי לא שומעים שמועה על אדם נוכח ! אלא ברגע ששמע על המוניטין של משפחת יעקב העשירה, ישר הוא רץ וחיפש את הכסף.

ב: הפסוק "לא תשא שמע שוא" (שמות כג א).

איך אפשר לשאת שמועת שווא ?! - חז"ל דורשים : לקבל שמועת שווא,

לדוגמה: כשבא אחד מבעלי הדין אל שופט ביחידות בעניין המשפט, השופט צריך להגיד לו : רק בבית משפט מול שניכם .

אבל פשט הפסוק הוא: לא תבנה על מוניטין מזויף , לדוגמה אלה שגומרים קורס ואין להם ניסיון במקצוע,

וכותבים בקורות החיים שיש להם ניסיון של שנה.

ג: פירוש הפסוק שלנו : ומלכת שבא שמעת על המוניטין של שלמה : העושר והחכמה שהוא קיבל מ-ה' כדי להאדיר את המוניטין של ה' בעולם.

כאן "לשם ה' " = למוניטין של ה', כמו בפסוק: "טוב שם משמן טוב"(קהלת ז א).


יוצא שמלכת שבא באה כדי להצטרף להצלחה של מלכות שלמה. האם להצטרף לדתו או רק כדי להתפתח כלכלית ? זה לא כתוב בפסוקים.