ביאור:לכל נביא יש סגנון

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מאמר זה מבוסס על מחקריהם וממצאיהם של:

עמוס עזריה ממושב בית גמליאל
לאה פ מרחובות ואורית טורם מבני-ברק
אלי ממן מנצרת עילית

ניתן למצוא עוד מידע בהקדמות של פירושֵי "דעת מקרא" לספרֵי הנביאים.

לכל נביא יש סגנון, והוא מתבטא בין השאר במילים ובביטויים אופייניים, כפי שנראה בסעיפים הבאים.

כינויים של הקב"ה[עריכה]

הכינוי "ה' א-להי צבאו-ת א-להי ישראל" מופיע רק בירמיהו (3פ בירמיהו).

הכינוי "ה' צבאו-ת א-להי ישראל" אופייני לירמיהו (35פ בירמיהו ז-נא, 2פ בישעיהו כא-לז

(1) ] , 2פ בתפילת דוד

(2) ] , 1פ בצפניה)

הכינוי "ה' א-להים צבאו-ת" (או "ה' א-להים צבאו-ת א-להי ישראל") מופיע רק בתהלים (4פ בתהלים).

הכינוי "ה' א-להי צבאו-ת" אופייני לעמוס (6פ בעמוס ג-ו, 1פ בשמ"ב ה, 2פ במל"א יט, 2פ בירמיהו ה-טו, 1פ בתהלים פט)

והכינוי "ה' א-להי הצבאו-ת" גם-כן אופייני לעמוס (2פ בעמוס ג-ו, 1פ בהושע יב)

הכינוי "האדון ה' צבאו-ת" מופיע רק בישעיהו (5פ בישעיהו א-יט)

(3) ]

וגם הכינוי הדומה "ד' ה' צבאו-ת" אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו ג-כח, 5פ בירמיהו, 1פ בתהלים סט)

הכינוי "ה' צבאות" מופיע בתנ"ך בפעם הראשונה בספר שמ"א א, בסיפור על אלקנה וחנה: "

"ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחוות ולזבוח לה' צבאות בשילה" ".

הכינוי "ה' א-להים" אופייני לבראשית, דבה"י ותהלים (20פ בבראשית ב-ג, 8פ בדבה"י, 6פ בתהלים נט-פד, 1פ בשמות ט, 2פ בתפילת דוד בשמ"ב ז, 1פ בתפילת חזקיהו במל"ב יט, 1פ בירמיהו י, 1פ ביונה ד)

הכינוי "ה' הא-להים" מופיע רק בקטעים סיפוריים (1פ ביהושע כב, 1פ בשמ"א ו, 2פ במל"א יח, 1פ בנחמיה ח, 3פ בדבה"י)

הכינוי "ה' א-להיך" מופיע הרבה בכל התנ"ך, אבל הוא נפוץ במיוחד בספר דברים (בערך 200פ בדברים א-לא, 1פ בבראשית כז, 8פ בשמות טו-לד, 4פ ביהושע א-ט, 1פ בשופטים ו, 7פ בשמ"א יב-כה, 6פ בשמ"ב יד-כד, 7פ במל"א א-יח, 1פ במל"ב יט, 7פ בישעיהו ז-נה, 4פ בירמיהו מ-מב, 3פ בהושע יב-יד, 1פ בעמוס ט, 5פ בדבה"י, 1פ בתהלים פא).

הכינוי "קדוש ישראל" אופייני לישעיהו

(4) ] (1פ בדברי ישעיהו במל"ב יט, 25פ בספר ישעיהו, 2פ בירמיהו נ-נא, 3פ בתהלים עא-עח-פט)

הכינוי "אביר יעקב\ישראל" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו א-מט-ס, 1פ בברכת יעקב ליוסף בבראשית מט, 2פ בתהלים קלב)

הכינויים שמתחילים ב"בורא" (וגם "בוראנו" וכו') אופייניים לישעיהו (9פ בישעיהו מ-סה, 1פ בעמוס ד, 1פ בקוהלת יב)

וגם הכינויים שמתחילים ב"גואל" (גם "גואלך" וכו') אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו מא-סג, 1פ בירמיהו נ, 3פ בתהלים יט-עח-קג, 1פ באיוב יט)

הכינוי "א-להי הרוחות לכל בשר" מופיע רק בדברי משה (ואהרן) בספר במדבר (2פ בבמדבר טז-כז)

הכינוי "ה' צבאו-ת יושב הכרובים" נזכר בשני ארועים שבהם העבירו את ארון ברית ה' ממקום למקום: במלחמת אבן-העזר הראשונה (שמ"א ד), וכשדוד העלה את ארון ברית ה' מקרית-יערים אל ירושלים (שמ"ב ו)

(5) ] .

הכינוי "ה' א-להי ישראל יושב הכרובים" נזכר בתפילת חזקיהו (מל"ב יט, ישעיהו לז), ואני לא מבין למה.

הכינוי "יושב הכרובים" נזכר עוד פעם 1 בספר תהלים (תהלים פ)

הכינויים "א-להי אבי", "א-להי אביך" וכו' אופייניים לסיפורי יעקב ומשה (12פ מבראשית לא עד שמות יח, 2פ בדבה"י).

הכינוי "א-להי יעקב" אופייני לתהלים (9פ בתהלים כ-צד, 3פ בשמות ג-ד, 1פ בשמ"ב כג, 1פ בישעיהו ב=מיכה ד)

הכינוי "עליון" אופייני לתהלים (22פ בתהלים ז-קז, 2פ באיכה ג, 4פ בדברי מלכיצדק ואברם בבראשית יד, 1פ בדברי בלעם בבמדבר כד, 1פ בשירת האזינו בדברים לב, 1פ בשירת דוד בשמ"ב כב, 1פ בישעיהו יד)

פתיחות[עריכה]

הפתיחה "(כה) אמר ה' צבאו-ת א-להי ישראל" מופיעה רק בירמיהו (35פ בירמיהו ז-נא).

הפתיחה "כה אמר ה' צבאו-ת", אופיינית לירמיהו, חגי וזכריה (20פ בירמיהו ו-נא, 5פ בחגי, 19פ בזכריה א-ח, 1פ בדברי שמואל בשמ"א טו, 1פ בדברי נתן בשמ"ב ז, 1פ במלאכי א).

הפתיחה "הראני ה'" מופיע רק בדברי אלישע וירמיהו (2פ בדברי אלישע במל"ב ח, 2פ בירמיהו כד-לח)

הפתיחה "הראני ד' ה'" או "הראני ד'" מופיעה רק בעמוס (4פ בעמוס)

הפתיחה "שמעו (את) הדבר הזה" מופיעה רק בעמוס (3פ בעמוס)

הפתיחות "כה אמר ד' ה'" או "לכן כה אמר ד' ה'" או "כי כה אמר ד' ה'" אופייניות ליחזקאל (115פ ביחזקאל, 8פ בישעיהו ז-סה, 1פ בירמיהו ז, 2פ בעמוס ג-ה, 1פ בעובדיה)

הפתיחה "לכן כה אמר ה'" אופיינית לירמיהו (27פ בירמיהו ה-נא, 3פ במל"ב א-יט-כא, 1פ בישעיהו כט, 2פ בעמוס ה-ז, 1פ במיכה ב, 1פ בזכריה א)

גם הפתיחה "כי כה אמר ה'" אופיינית לירמיהו (30פ בירמיהו ד-נא, 8פ בישעיהו ח-סו, 1פ ביהושע ז בפ במל"א יא-יז, 2פ במל"ב ג-ד, 1פ בעמוס ה, 1פ בחגי ב, 2פ בזכריה ב-ח)

הפתיחות "כה אמר ה' אלי" או "כה אמר אלי ד'" מופיעות רק בישעיהו ובירמיהו (4פ בישעיהו ח-יח-כא-לא, 3פ בירמיהו יג-יז-כז)

הפתיחה "היה דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (7פ ביחזקאל כו-לב, 1פ בירמיהו לב)

הפתיחה "ויהי דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (39פ ביחזקאל ג-לח, 7פ בירמיהו א-כד, 2פ בזכריה ד-ו)

הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בסוף פסוק והנבואה מתחילה בפסוק הבא, אופיינית ליחזקאל

(6) ] (4פ ביחזקאל, 1פ בירמיהו כא)

הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בתחילת פסוק או באמצע פסוק, אופיינית לירמיהו (9פ בירמיהו, 1פ בדברי אלישע במל"ב ז, 3פ בישעיהו א-כח-סו, 1פ בהושע ד, 1פ בדברי מיכיהו בדה"ב יח

(7) ] )

הפתיחה "בן אדם" מופיעה רק ביחזקאל (104פ ביחזקאל).

הפתיחה "שים פניך" מופיעה רק ביחזקאל (9פ ביחזקאל)

הפתיחה "הנה ימים באים" אופיינית לירמיהו (15פ בירמיהו, 3פ בעמוס ד-ח-ט, 1פ בשמ"א ב, 1פ במל"ב כ)

סיומים[עריכה]

הסיום "נאום ה' א-להי צבאו-ת" (או "נאום ה' א-להי הצבאו-ת", או "נאום ד' ה' א-להי הצבאו-ת") מופיעים רק בעמוס (3פ בעמוס)

הסיום "אמר ה' צבאו-ת" אופייני למלאכי (20פ במלאכי, 1פ בישעיה מה, 2פ בחגי ב, 2פ בזכריה ד-ז)

הסיום "נאום ה' צבאו-ת" אופייני לזכריה (9פ בזכריה, 5פ בחגי, 2פ בנחום, 4פ בירמיהו ח-כה-ל-מט, 4פ בישעיהו יד-יז-כב)

הסיום "נאום ד' ה'" אופייני ליחזקאל (82פ ביחזקאל ה-מח, 5פ בעמוס, 1פ בישעיהו נו, 1פ בירמיהו ב)

הביטוי "אני ה' דיברתי" אופייני ליחזקאל (14פ ביחזקאל ה-לז, 1פ בבמדבר יד)

הביטוי "כדבר ה' אשר דיבר" מופיע רק בספר מלכים (10פ: מל"א יג יד טו טז טז יז כב, מל"ב א י כד)

גם הביטוי "כדבר ה'" (בלי "אשר דיבר") אופייני לספר מלכים (7פ במלכים, 2פ ביהושע ח, 2פ בירמיהו יג-לב, 1פ ביונה ג, 4פ בדבה"י).

הביטוי "כאשר דיבר ה'" מופיע רק בקטעים סיפוריים (8פ בדברים א-לא, 6פ בשמות ז-ט, 1פ בבראשית כד, 3פ בבמדבר ה-יז-כז, 3פ ביהושע ד-יד-כג, 1פ בשופטים ב, 2פ במל"א ה-ח, 1פ במל"ב כד, 1פ בירמיהו כז, 2פ בדה"ב ו-כג)

הביטוי "כדבר ה' אשר דיבר" מופיע רק בספר מלכים (10פ: מל"א יג יד טו טז טז יז כב, מל"ב א י כד)

גם הביטוי "כדבר ה'" (בלי "אשר דיבר") אופייני לספר מלכים (7פ במלכים, 2פ ביהושע ח, 2פ בירמיהו יג-לב, 1פ ביונה ג, 4פ בדבה"י).

הביטוי "כאשר דיבר ה'" מופיע רק בקטעים סיפוריים (8פ בדברים א-לא, 6פ בשמות ז-ט, 1פ בבראשית כד, 3פ בבמדבר ה-יז-כז, 3פ ביהושע ד-יד-כג, 1פ בשופטים ב, 2פ במל"א ה-ח, 1פ במל"ב כד, 1פ בירמיהו כז, 2פ בדה"ב ו-כג)

ידיעת ה'[עריכה]

באופן כללי, ביטויים שקשורים לידיעת ה' אופייניים לספר שמות וליחזקאל (66פ ביחזקאל ה-לט, 7פ בשמות

"," 1פ במל"א כ, 3פ בישעיהו מט-ס)

הביטוי "וידעו מצרים כי אני ה'" מופיע רק בספר שמות (3פ בשמות)

(8) ]

גם הביטוי "וידעתם כי אני ה' א-להיכם" אופייני לספר שמות

(9) ] (2פ בשמות ו-טז, 1פ ביואל ד).

הביטוי "וידעתם\ן כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (24פ ביחזקאל, 1פ בשמות י, 1פ במל"א כ).

גם הביטוי "וידעו כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (28פ ביחזקאל, 1פ בשמות כט)

גם הביטוי "וידעת כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (5פ ביחזקאל טז-כב-כה-לה, 2פ בישעיהו מט-ס, 1פ במל"א כ)

הביטוי "וידעו הגויים [...] כי אני ה'" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל לו-לז-לט).

וגם כל שאר הנוסחאות של הביטויים שקשורים לידיעת ה' מופיעות רק ביחזקאל.

שבועות[עריכה]

השבועה "חי ה'... אשר עמדתי לפניו" מופיעה רק בדברי אליהו ואלישע:

"חי ה' א-להי ישראל אשר עמדתי לפניו" – בדברי אליהו לאחאב -- מל"א יז

"חי ה' צבאו-ת אשר עמדתי לפניו" – בדברי אליהו לעובדיה אשר על הבית – מל"א יח

"חי ה' צבאו-ת אשר עמדתי לפניו" – בדברי אלישע ליהורם מלך ישראל – מל"ב ג

"חי ה' אשר עמדתי לפניו" – בדברי אלישע לנעמן שר-צבא ארם -- מל"ב ה

חוץ מזה, השבועה "חי ה' א-להי ישראל" מופיעה בתנ"ך רק עוד פעם 1, בדברי דוד לאביגיל (שמ"א כה)

גם השבועה "חי ד' ה'" מופיעה רק פעם 1 (יר' מד).

השבועה "חי ה' א-להיך" נאמרה רק לאליהו (1פ בדברי האישה הצרפתית במל"א יז, 1פ בדברי עובדיה אשר על הבית במל"א יח)

השבועות "חי אני נאום ד' ה'" או "כה אמר ד' ה' חי אני" מופיעות רק ביחזקאל.(18פ ביחזקאל ה-לה)

השבועה "חי אני" (בלי "ד' ה'") לא מופיעה ביחזקאל (2פ בבמדבר יד, 1פ בישעיהו מט, 2פ בירמיהו כב-מו, 1פ בצפניה ב)

כינויים של בני אדם[עריכה]

הביטוי "בית יעקב" אופייני לישעיהו (10פ בישעיהו, 1פ בבראשית מו, 1פ בשמות יט, 2פ בירמיהו ב-ה, 1פ ביחזקאל כ, 2פ בעמוס ג-ט, 2פ בעובדיה, 2פ במיכה ב-ג, 1פ בתהלים קיד)

הכינוי "בת עמי" אופייני לירמיהו (9פ בירמיהו ד-יד, 5פ באיכה ב-ד, 1פ בישעיהו כב).

הכינוי "בת יהודה" מופיע רק באיכה (3פ באיכה ב-ג)

הכינוי "בנייך" אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו מט-ס, 1פ בירמיהו ה, 4פ ביחזקאל טז-כג-כו, 1פ בזכריה ט, 1פ בתהלים קמז)

הביטוי "מעשה יָדַי" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו יט-כט-ס)

"אפריים" ו"ישראל"\"יעקב" בפסוק אחד אופייניים להושע (10פ בהושע ה-יג, 1פ בישעיהו יז, 1פ בירמיהו לא, 2פ ביחזקאל לז).

"אפריים" ו"יהודה" בפסוק אחד אופייניים להושע (7פ בהושע ה-יב, 3פ בישעיהו ז-יא, 1פ בזכריה ט, 2פ ביחזקאל לז, 2פ בתהלים ס-קח).

"בית ישראל" ו"בית יהודה" בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (8פ בירמיהו ג-לג, 1פ במל"א יב, 1פ בזכריה ח).

"בני ישראל" ו"בני יהודה" בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (4פ בירמיהו לב-נ, 1פ בהושע ב, 1פ בדה"ב יג).

בכלל, "ישראל" ו"יהודה" בפסוק אחד בקטעים נבואיים אופייניים לירמיהו.

"איש ישראל" ו"איש יהודה" בפסוק אחד מופיעים רק בפרשות מרד אבשלום ומרד שבע (4פ בשמ"ב יט-כ).

"בית יעקב" ו"ישראל" בפסוק אחד אופייניים לישעיהו (4פ בישעיהו י-מח, 1פ בשמות יט, 1פ בירמיהו ב, 1פ ביחזקאל כ, 1פ במיכה ג, 1פ בתהלים קיד)

"ציון" ו"ירושלים"\"ישראל"\"יעקב" בפסוק אחד אופייניות לישעיהו (22פ בישעיהו ב-סד, 9פ בתהלים נא-קמז, 5פ במיכה א-ג-ד, 4פ בזכריה א-ח-ט, 4פ באיכה ב-ג, 1פ בירמיהו נא

[10] ] , 3פ ביואל ג-ד, 1פ בעמוס א, 2פ בצפניה ג, 1פ בעובדיה)

"יוסף" (כשם של שבט או ככינוי לישראל, בקטעים נבואיים) אופייני לתהלים ולתרי-עשר (4פ בתהלים עז-קה, 1פ ביואל ב, 3פ בעמוס ה-ו, 1פ בעובדיה, 1פ בזכריה י, 2פ ביחזקאל לז).

"מלכי יהודה" בקטעים נבואיים אופייניים לירמיהו (10פ בירמיהו א-מד).

"בית דוד" ו"יושב ירושלים" בפסוק אחד מופיעים רק בזכריה (4פ בזכריה יב-יג).

חוץ מזה, "יושב ירושלים" (בלשון יחיד) בקטעים נבואיים מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו ה-ח-כב).

"איש יהודה" ו"יושבי ירושלים" (בלשון רבים) בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (8פ בירמיהו ד-לו, 1פ במל"ב כג, 1פ בדניאל ט)

הכינוי "משה עבד ה'" אופייני ליהושע (13 פ ביהושע, 1פ בדברים לד

[11] ] , 1פ במל"ב יח, 2פ בדה"ב א-כד)

"עם המלחמה" מופיע רק ביהושע (5פ ביהושע ח-יא)

"משפחות" בקטעים נבואיים אופייניות לירמיהו (7פ בירמיהו א-לג, 3פ בזכריה יב-יד, 3פ בתהלים כב-קז, 1פ בעמוס ג, 1פ בנחום ג, 1פ באיוב לא)

"אבות" ו"בנים" בפסוק אחד (בקטעים נבואיים) אופייניים לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מז, 2פ ביחזקאל ה-יח, 1פ במלאכי ג, 1פ במשלי יז)

"מלכים, שרים וכוהנים" או "מלכים, כוהנים ונביאים" אופיינים לירמיהו (7פ בירמיהו א-מט, 2פ בנחמיה ט).

"זרובבל" ו" יהושוע " בפסוק אחד מופיעים רק בחגי (5פ בחגי א-ב).

"זרובבל" ו" ישוע " בפסוק אחד מופיעים רק בעזרא ונחמיה (7פ בעזרא ב-נחמיה יב)

שמות עצם מוחשיים[עריכה]

"נֵס" אופייני לישעיהו ולירמיהו (10פ בישעיהו, 5פ בירמיהו ד-נ-נא, 1פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים ס, 1פ בשמות יז, 3פ בבמדבר כא-כו)

"זרם" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו ד-לב, 1פ בחבקוק ג)

"שאון" אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו ה-סו, 4פ בירמיהו כה-מו-מח-נא, 1פ בהושע י, 1פ בעמוס ב, 3פ בתהלים מ-סה-עד)

"אותיות" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו מא-מד-מה)

"חמות" אופייני לרות (10פ ברות, 1פ במיכה ז)

"פּסֶל" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו מ-מח, 2פ בירמיהו י-נא, 1פ בנחום א, 1פ בחבקוק ב, 1פ בתהלים צז)

"גילולים" אופייניים ליחזקאל (38פ ביחזקאל, 1פ בויקרא כו, 1פ בדברים כט, 1פ בירמיהו נ, 6פ במלכים).

"קיר" אופייני ליחזקאל (23פ ביחזקאל ד-מא, 3פ בישעיהו כב-כה-נט, 1פ בעמוס ה, 1פ בתהלים סב, 1פ בחבקוק ב, 1פ בירמיהו ד)

"חורבות" אופייניות לישעיהו וליחזקאל (12פ ביחזקאל יג-לח, 8פ בישעיהו ה-סא, 2פ בירמיהו כה-מט, 1פ במלאכי א, 3פ בתהלים ט-קב-קט, 1פ באיוב ג, 1פ בעזרא ט, 1פ בדניאל ט)

"חורבה" אופיינית לירמיהו וליחזקאל (8פ בירמיהו ז-מד, 6פ ביחזקאל ה-לח, 2פ בויקרא כו, 1פ בישעיהו סד)

"צל" אופייני לישעיהו ולתהלים (11פ בישעיהו ד-מט, 10פ בתהלים יז-קמד, 5פ באיוב ז-מ, 3פ בקהלת ו-ח, 2פ בירמיהו ו-מח, 3פ ביחזקאל יז-לא, 1פ בהושע ד).

"נֵצֶר" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו יא-יד-ס, 1פ בדניאל יא)

"חציר" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו ולתהלים (1פ בדברי ישעיהו במל"ב יט, 9פ בישעיהו טו-נא, 6פ בתהלים לז-קמז, 2פ באיוב ח-מ, 1פ במשלי כז)

"שמיר" במשמעות של 'קוץ' (כמו בביטויים "שמיר ושית", "קוץ שמיר") מופיע רק בישעיהו (8פ בישעיהו ה-לב)

"שמיר" במשמעות של 'אבן קשה' לא מופיע בכלל בישעיהו (ירמיהו יז, זכריה ז, יחזקאל ג)

"מסילה" בקטעים נבואיים אופיינית לישעיהו (4פ בישעיהו יא-סב, 1פ בירמיהו לא)

"עצבים" אופייניים להושע (4פ בהושע ד-יד, 1פ בזכריה יג, 1פ בדה"ב כד, 1פ בתהלים קכז)

"אליל" ו"אלילים" אופייניים לישעיהו (8פ בישעיהו ב-לא, 1פ בירמיהו יד, 1פ ביחזקאל ל, 1פ בחבקוק ב, 1פ בזכריה יא, 2פ בתהלים צו-צז, 1פ באיוב יג)

"עריץ" ו"עריצים" אופייניים לישעיהו (7פ בישעיהו יג-מט, 2פ בירמיהו טו-כ, 3פ בתהלים לז-נד-פו, 3פ באיוב ו-טו-כז, 1פ במשלי יא)

"עיוור" ו"עיוורים" אופייניים לישעיהו (9פ בישעיהו כט-נט, 1פ בירמיהו לא, 1פ בצפניה א, 1פ במלאכי א, 1פ בתהלים קמו, 1פ באיוב כט, 1פ באיכה ד)

גם "חֵרֵש" ו"חֵרֵשים" אופייניים לישעיהו (5פ בישעיהו כט-מג, 1פ בשמות ד, 1פ בויקרא יט, 2פ בתהלים לח-נח)

"כלבים" אופייניים לנבואות פורענות על מלכי-ישראל – ירבעם, בעשא, אחאב ואיזבל (8פ במלכים, 2פ בישעיהו נו, 1פ בירמיהו טו, 1פ בתהלים כב)

"רוח "ה" קדים" אופיינית ליחזקאל (4פ ביחזקאל יז-מב, 1פ בשמות י)

מקומות[עריכה]

"איים רבים" אופייניים ליחזקאל (2פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים צז), ו" "הָ" איים\ן" אופייניים ליחזקאל (5פ ביחזקאל כו-כז-לט, 1פ בישעיהו סו)

חוץ מאלה, "איים" במשמעות של מקומות רחוקים (גם בביטוי "איי הים") אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו, 1פ בתהלים עב, 1פ בירמיהו לא, 1פ בדניאל יא, 1פ באסתר י)

וגם "איים" במשמעות של חיות-מדבר (חברים של "ציים") אופייניים לישעיהו (2פ בישעיהו יג-לד, 1פ בירמיהו נ)

וגם "אי" במשמעות של מקום רחוק אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו, 2פ בירמיהו כה-מז)

"ירכתי ארץ" מופיעים רק בירמיהו (4פ בירמיהו ו-נ)

הביטוי "מארץ צפון" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ג-נ, 1פ בזכריה ב)

"שרון" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו לג-לה-סה, 1פ בשה"ש ב)

"קריה" בקטעים נבואיים אופיינית לישעיהו

[12] ] (6פ בישעיהו א-לב, 1פ במיכה ד, 3פ בחבקוק ב, 1פ באיוב לט, 1פ באיכה ב)

גם צירופים שמתחילים ב"קרית"

[13] ] בקטעים נבואיים אופייניים לישעיהו (4פ בישעיהו כד-לג, 1פ בירמיהו מט, 1פ בהושע ו, 1פ בתהלים מח).

"הרי ישראל" מופיעים רק ביחזקאל (15פ ביחזקאל ו-לט)

"אדמת ישראל" מופיעה רק ביחזקאל (17פ ביחזקאל ז-לח)

שמות עצם מופשטים[עריכה]

"פְּאֵר" אופייני לישעיהו וליחזקאל (3פ בישעיהו ג-סא, 3פ ביחזקאל כד-מד, 1פ בשמות לט)

"תהילה" ו"תפארת" ביחד אופייניים לירמיהו (2פ בירמיהו יג-לג, 1פ בדברים כו)

"תהילה" בלי "תפארת" אופיינית לתהלים ולישעיהו (9פ בתהלים, 4פ בישעיהו ס-סב, 2פ בצפניה ג, 1פ בנחמיה ט)

"רינה" ו"תפילה" ביחד אופייניים לירמיהו (2פ בירמיהו ז-יא, 1פ בתפילת שלמה במל"א ח ובדה"ב ו).

"רינה" בלי "תפילה" אופיינית לתהלים ולישעיהו (15פ בתהלים, 9פ בישעיהו, 1פ במשלי יא, 1פ במל"א כב, 1פ בצפניה ג, 1פ בירמיהו יד)

"שבות" אופיינית לירמיהו (12פ בירמיהו, 1פ באיכה ב, 5פ ביחזקאל, 1פ בהושע ו, 1פ ביואל ד, 1פ בעמוס ט, 1פ בצפניה ג, 2פ בתהלים יד-נג, 1פ באיוב מב, 1פ בדברים ל)

"עולמים" אופייני לישעיהו ולתהלים (4פ בתהלים סא-עז-קמה, 3פ בישעיהו כו-מה-נא, 1פ בתפילת שלמה במל"א ח, 1פ בקהלת א, 1פ בדניאל ט)

הביטוי "להפיל תחינה" אופייני לירמיהו (5פ בירמיהו לו-מב, 1פ בדניאל ט).

"תחינה" בלי השורש "נפל" אופיינית למלכים ולדה"י (8פ בקשר לשלמה, במל"א ח-ט, 5פ בדה"ב ו-לג, 3פ בתהלים ו-נה-קיט, 1פ ביהושע יא, 1פ בעזרא ט).

"זעווה" אופיינית לירמיהו (4פ בירמיהו טו-לד, 1פ בדברים כח, 1פ ביחזקאל כג, 1פ בדה"ב כט)

הביטויים "שרירות ליבם", "שרירות ליבו" וכו' מופיעים רק בירמיהו (8פ בירמיהו ג-כג)

הביטויים "עת פקודתם" ו"שנת פקודתם" מופיעים רק בירמיהו (8פ בירמיהו ח-נא)

"מָגוֹר" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מט, 1פ בישעיהו לא, 1פ בתהלים לא)

"שבר גדול" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ד-נא, 1פ בצפניה א)

"חרפה"

[14] ] אופיינית לירמיהו ולתהלים (10פ בירמיהו ו-נא, 10פ בתהלים טו-קיט, 1פ בישעיהו ל, 3פ ביחזקאל ה-כב, 3פ ביואל ב, 1פ בצפניה ג, 1פ באיוב טז, 1פ במשלי יח, 1פ באיכה ג, 1פ בדניאל ט, 1פ בבראשית לד, 2פ בשמ"א יא-יז, 2פ בנחמיה א-ב)

"עוול" בקטעים נבואיים אופייני ליחזקאל (9פ ביחזקאל ג-לג, 6פ באיוב יח-לד, 4פ בתהלים ז-פב, 1פ בישעיהו כו, 1פ בירמיהו ב, 1פ בצפניה ג; 1פ במשלי כט).

פעלים[עריכה]

"וסלחת" אופייני לשלמה (5פ בתפילת שלמה במל"א ח, 1פ בתפילת משה בשמות לד, 1פ בתהלים כה).

"וסלחתי" מופיע רק בירמיהו (2פ בירמיהו לג-לו)

"ואשלח אליכם" מופיע רק בירמיהו (4פ בירמיהו ז-כג-לה-מד).

"ולא שמעו ולא היטו את אזנם" מופיע רק בירמיהו (5פ בירמיהו ז-יא-יז-מד).

גם "ולא שמעתם" אופייני לירמיהו (11פ בירמיהו ז-מד, 2פ בישעיהו מח-סה, 1פ בבראשית מב, 2פ בדברים א-ט, 2פ בשופטים ב-ו)

הפעלים מהשורש "שעה" אופייניים לישעיהו (7פ בישעיהו ו-מא, 2פ בתהלים לט-קיט, 2פ באיוב ז-יד, 1פ בשמ"ב כב)

הפועל "התפאר" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו, 1פ בשמות ח, 1פ בשופטים ז)

הפועל "פֵיאֵר" (בבניין פיעל) אופייני לישעיהו (4פ בישעיהו נה-ס, 1פ בעזרא ז, 1פ בתהלים קמט)

הפועל "רן" (שורש ר'נ'נ' בניין קל)

[15] ] אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו, 1פ באיוב לח, 3פ במשלי, 1פ בתהלים לה, 1פ בצפניה ג, 1פ בזכריה ב, 1פ באיכה ב, 1פ בירמיה לא, 1פ בויקרא ט).

הפועל "רִנֵּן" (שורש ר'נ'נ' בניין פיעל)

[16] ] אופייני לתהלים (21פ בתהלים, 4פ בישעיהו, 2פ בירמיהו לא-נא, 1פ בדה"א טז)

"חפצתי" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו, 1פ בירמיהו ט, 1פ בהושע ו, 3פ בתהלים מ-קיט, 1פ באיוב לג, 1פ בדברים כה, 1פ בשמ"ב טו)

"ושילחתי אש" אופייני לעמוס (6פ בעמוס א-ב, 1פ ביחזקאל לט, 1פ בהושע ח)

השורש "יצת"

[17] ] בקטעים נבואיים אופייני לירמיהו (11פ בירמיהו, 3פ בישעיהו ט-כז-לג, 2פ במל"ב כב, 1פ בעמוס א, 1פ ביחזקאל כא, 1פ באיכה ד)

השורש "נתש" אופייני לירמיהו (13פ בירמיהו א-מב, 1פ ב: דה"ב ז, תהלים ט, מל"א יד, דברים כט, דניאל יא, עמוס ט, יחזקאל יט)

וגם השורש "נתצ" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו א-לג, 3פ ביחזקאל טז-כו, 1פ באיוב יט, 2פ בתהלים נב-נח, 1פ בישעיהו כב, 1פ בנחום א)

השורש "שדד" (גם בבניינים הפעילים וגם בסבילים) אופייני לירמיהו (23פ בירמיהו ד-נא, 6פ בישעיהו טו-לג, 1פ בהושע י, 1פ ביואל א, 1פ בעובדיה, 1פ בנחום ג, 2פ בזכריה יא, 2פ באיוב יב-טו)

השורש "שקד" אופייני לירמיהו (4פ בירמיהו א-ה-לא-מד, 2פ בתהלים קב-קכז, 1פ באיוב כא, 1פ במשלי ח, 1פ בדניאל ט, 1פ בעזרא ח)

הפועל "לקח מוסר" (וכל נטיותיו) אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ב-לה, 2פ בצפניה ב-ג)

הפועל "השכם ושלוח" אופיינים לירמיהו (6פ בירמיהו ז-מד, 1פ בדה"ב לו)

צמדים של מילים[עריכה]

שילוב של "אור" ו"חושך" בפסוק אחד

[18] ] אופייני לישעיהו ולספר איוב (8פ באיוב יב-לח, 6פ בישעיהו ה-נט, 3פ בבראשית א, 2פ בעמוס ה, 1פ ביחזקאל לב, 1פ במיכה ז, 3פ בתהלים קיב-קלט, 1פ בקהלת ב, 1פ באיכה ג)

שילוב של "מזרח" ו"מערב" בפסוק אחד אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו מג-נט, 2פ בתהלים קג-קז)

שילוב של "צפון" ו"דרום" בפסוק אחד אופייני לפרקים שמדברים על ביהמ"ק השלישי בסוף יחזקאל (3פ ביחזקאל מ-מב, 2פ בקהלת א-יא)

שילוב של "צפון" ו"מזרח" בפסוק אחד מופיע 4 פעמים חוץ מספר יהושע (ישעיה מא, עמוס ח, תהלים קז, דניאל יא)

שילוב של "אשור" ו"מצרים" אופייני לישעיהו ולהושע (10פ בישעיהו ז-נב, 5פ בהושע ז-יב, 2פ בירמיהו ב, 2פ בזכריה י, 1פ באיכה ה)

שילוב של "דבר", "חרב" ו"רעב" בפסוק אחד אופייני לירמיהו וליחזקאל (15פ בירמיהו יד-מד, 7פ ביחזקאל ה-יד)

שילוב של "חרב" ו"רעב" (בלי דבר) אופייני לירמיהו (13פ בירמיהו ה-מד, 1פ בישעיהו נא, 1פ באיוב ה, 1פ באיכה ד).

שילוב של "קללה" ו"חרפה" מופיע רק בירמיהו (5פ בירמיהו כד-מט).

שילוב של "גוי" ו"ממלכה" או "גויים" ו"ממלכות" בפסוק אחד

[19] ] אופייני לירמיהו (8פ בירמיהו, 1פ בשמות יט, 1פ במל"א יח, 2פ בישעיהו יג-ס, 2פ ביחזקאל כט-לז, 1פ בנחום ג, 1פ בצפניה ג, 1פ בחגי ב, 3פ בתהלים מו-עט-קה).

שילוב של השרשים "ברא" ו"יצר" או "עשה" ו"יצר" אופייני לישעיהו (10פ בישעיהו כב-סד, 1פ בירמיהו לג, 1פ בעמוס ד)

שילוב של "צל" ו"חורב" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו ד-כה)

שילוב של "שח" ו"שפל" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו ב-ה-כט, 1פ בקהלת יב).

וגם שילוב של "רם" ו"נישא" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו ב-ו-נז, 1פ בדניאל יא)

שילוב של "גר", "יתום" ו"אלמנה" אופייני לדברים (11פ בדברים י-כז, 2פ בירמיהו ז-כב, 1פ ביחזקאל כב, 1פ בזכריה ז, 1פ במלאכי ג, 2פ בתהלים צד-קמו).

שילוב של "אלמנה" ו"יתום" (בלי "גר") לא מופיע בכלל בדברים (2פ בשמות כב, 1פ בשמ"ב כ, 4פ בישעיהו א-ט-י, 1פ בירמיהו מט, 2פ בתהלים סח-קט, 2פ באיוב כב-כד, 1פ באיכה ה)

ביטויים כלליים[עריכה]

הביטוי "והייתי לכם לא-להים" אופייני לויקרא ולירמיהו (4פ בויקרא יא-כו, 3פ בירמיהו ז-יא-ל, 1פ ביחזקאל לו, 1פ בשמות ו)

הביטוי "והייתי להם לא-להים" אופייני ליחזקאל ולירמיהו (5פ ביחזקאל יא-לז, 3פ בירמיהו כד-לא-לב, 1פ בזכריה ח, 1פ בויקרא כו, 1פ בשמות כט, 1פ בבראשית יז, 1פ בשמ"ב ז)

הביטוי "הנני עליך" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל ה-כט)

הביטוי "הנני אני" מופיע רק ביחזקאל (3פ ביחזקאל ו-לד)

הביטוי "הנני על " מופיע רק בירמיה כג (3פ בירמיה כג).

הפתיחה "ואמרתם" שאחריה יש שאלה

[20] ] אופיינית למלאכי (8פ במלאכי, 1פ ביחזקאל יח).

השאלה "מה [המה] אלה?" אופיינית לזכריה (7פ בזכריה א-ו, 3פ ביחזקאל יז-כד-לז, 1פ בדברי דוד לציבא בשמ"ב טז)

[ע"פ דעת-מקרא] הנביא ירמיהו נוהג לשאול שאלות כפולות, שמתחילות בה' השאלה וממשיכות ב"אם"

[21] ] (לא ספרתי כמה פעמים).

הביטוי "חזק ואמץ" נאמר כמעט תמיד ליהושע (2פ בדברים לא, 4פ ביהושע א) אבל בספר דה"א (כב-כח) הוא מופיע גם בדברי דוד לשלמה.

הביטוי "דור ודור" (בכתיב מלא ) אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו יג-סא, 2פ ביואל ב-ד, 1פ באיכה ה, 2פ באסתר ט)

הביטויים "דֹר ודֹר" או "דֹר ודור" או "דור ודֹר" אופייניים לתהלים (18פ בתהלים י-קמו, 1פ בשירת האזינו בדברים לב, 1פ בירמיהו נ)

ביטויים הקשורים לטומאה בקטעים נבואיים אופייניים ליחזקאל (39פ ביחזקאל, 7פ בישעיהו, 5פ בירמיהו, 4פ בהושע ה-ט, 1פ בעמוס ז, 1פ במיכה ב, 2פ בחגי ב, 1פ בזכריה יג, 2פ בתהלים עט-קו, 1פ באיוב יד, 2פ באיכה א-ד)

גם ביטויים הקשורים לטהרה אופייניים ליחזקאל (10פ ביחזקאל כב-מד, 1פ בישעיהו סו, 2פ בירמיהו יג-לג, 1פ במלאכי ג, 4פ בתהלים יב-נא-פט, 3פ באיוב ד-יז-לז, 2פ במשלי טו-כ)

הביטויים "שממה ומשמה", "שמה ושממה" וכו' אופייניים ליחזקאל (7פ ביחזקאל ו-לו, 1פ בירמיהו יב)

הביטויים "קול ששון\שמחה\חתן\כלה" מופיעים רק בירמיהו (4פ בירמיהו ז-טז-כה-לג)

הביטוי "מקטון ועד גדול" בגרסאות שונות ("מקטנם ועד גדולם" וכו') אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מד, 1פ בבראשית יט, 2פ בשמ"א ה-ל, 2פ במל"ב כג-כה).

הביטוי "לרעה ולא לטובה" אופייני לירמיהו (3פ בירמיהו כא-לט-מד, 1פ בעמוס ט)

"רוח ה'" או "רוח ד'", בקטעים נבואיים אופייניים לישעיהו (6פ בישעיהו יא-סג, 2פ ביחזקאל יא-לז, 1פ בהושע יג, 2פ במיכה ב-ג)

תאור של "יד ה'" שהיתה על הנביא אופייני ליחזקאל (6פ ביחזקאל א-מ, 2פ בעזרא ז)

חוץ מזה, הביטוי "יד ה'" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו יט-סו, 2פ בירמיהו כה-נא, 1פ בתהלים עה, 1פ באיוב יב)

הביטוי "דבר ה'... ביד" אופייני למלכים ולחגי (11פ במל"א יד - מל"ב כד, 3פ בדה"א יא - דה"ב לה, 3פ בחגי א-ב, 1פ במלאכי א)

כללי[עריכה]

[ע"פ המקורון

[22] ] של אבן-שושן] המילה "היא" נכתבת בתורה כמעט תמיד בו': "הִוא"

[23] ] . אבל מחוץ לתורה היא נכתבת תמיד בי'.

[ע"פ המקורון של אבן-שושן] המילה "נערה" נכתבת בתורה כמעט תמיד בלי ה': "נערָ"

[24] ] . אבל מחוץ לתורה היא נכתבת תמיד עם ה'.

[ע"פ דעת-מקרא] הנביא ישעיהו משתמש הרבה בזוגות של מילים זהות

[25] ] (11פ בישעיהו כט-מ-סב; אני לא יודע כמה יש בשאר הנביאים

[26] ] ).

[ע"פ דעת-מקרא] הנביא ירמיהו משתמש הרבה בצמדים של מילים עם אותה משמעות – פעם בלשון חיוב ופעם בלשון שלילה

[27] ] (בערך 10פ)

[ע"פ דעת-מקרא] הנביא יחזקאל נוהג לצטט פתגמים שמבטאים דעות שגויות, ולהפריך אותם

[28] ] (לא ספרתי כמה פעמים; נראה לי שזה אופייני גם לירמיהו ולעוד נביאים).

[ע"פ דעת-מקרא] הנביא הושע נוהג להשמיט את ו' החיבור בין פעלים

[29] ] .

[ע"פ דעת-מקרא] בדברי הנביא עמוס מופיע הרבה פעמים איום בגלות (6פ בעמוס א-ז, 2פ בישעיהו ה-כד, 1פ בהושע י, 1פ ביחזקאל לט, 1פ במיכה א, 1פ בירמיהו כ).

[ע"פ הקדמת המלבי"ם ליחזקאל] כתוב בתהלים קלז: "

"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון... איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר!?" ” ולכן בדברי יחזקאל, שניבא בבבל, אין בכלל שירים, בניגוד לדברי שאר הנביאים.

(1) בתפילת חזקיהו (לז16). (ובפסוק המקביל -- מלכים ב יט טו -- הנוסחה של תפילת חזקיהו קצת שונה).

(2) פעם 1 בתפילת דוד בספר שמ"ב (ז27: "ויגדל שמך עד עולם לאמור ה' צבאות אלוהים על ישראל... כי אתה, ה' צבאות אלוהי ישראל, גלית את אוזן עבדך לאמור בית אבנה לך");

ופעם 1 בתפילת דוד בספר דה"א (יז 24: " "וייאמן ויגדל שמך עד עולם לאמור ה' צבאו-ת אלוהי ישראל אלוהים לישראל... כי אתה, אלוהי, גלית את אוזן עבדך לבנות לו בית" ”).

לא זכיתי להבין את ההבדלים בין הגרסאות בשני הספרים.

(3) בספר שמות מופיעים כינויים דומים בקשר למצוות העליה לרגל: "

"שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך אל פני האדון ה'" " (שמות כג יד); "

"שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך את פני האדון ה' א-להי ישראל" ".

(4) בספר ישעיהו נזכר גם הכינוי "הא-ל הקדוש" (ישעיהו ה טז). לענ"ד יש לזה סיבה: בנבואה שבה ישעיהו נשלח להיות נביא (ישעיהו ו) הוא שמע את השרפים קוראים זה אל זה בקול ואומרים שלוש פעמים "

"קדוש" ”

"," והמילה הזאת כנראה נחרתה בזכרונו לנצח.

(5) בפסוק המקביל בדה"א (יג 6) כתוב: "

"להעלות משם את ארון הא-להים ה' יושב הכרובים, אשר נקרא שם" "

(6) ייתכן שהסיבה לזה היא, שבנבואת יחזקאל המסר העיקרי הוא עצם הנבואה – "

"וידעו כי נביא היה בתוכם" " (ע' יחזקאל ב-ג ובפירוש מצודת-דוד). ולכן המילים " שמעו דבר ה' " חשובות בפני עצמן ולא רק כפתיחה לנבואה הבאה.

(7) בפסוק המקביל במל"א (כב 19) כתוב: "

"שמע דבר ה'" ".

(8) ביחזקאל כט מופיע ביטוי דומה ("

"וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה'" ").

(9) בסיפור יציאת-מצרים בספר שמות מופיע 3 פעמים הביטוי "

"וידעו מצרים כי אני ה'" " ו3 פעמים הביטוי "

"וידעתם כי אני ה'" " או "

"וידעתם כי אני ה' א-להיכם" ". אולי אפשר ללמוד מזה, שליציאת מצרים יש שתי מטרות שוות בחשיבותן: שבנ"י יכירו את ה', ושהגויים (מצרים) יכירו את ה'.

[10]] יש עוד פעם בירמיהו כו: "ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה" אבל שם זה ציטוט מדברי מיכה!

[11]] לדברי ר' יהודה (נדמה לי) יהושע כתב את 8 הפסוקים האחרונים בספר דברים (דברים לד יב-ה)

[12]] והיא תמיד מופיעה בביטויים, למשל: קריה נאמנה, קריה עליזה וכו'.

[13]] למשל: קרית מועדינו, קרית תוהו, וכו'.

[14]] ולא "חֶרְפַּת"!

[15]] למשל "

"ירנו יושבי סלע" " (ישעיהו מב יא), "

"רנו שמים וגילי ארץ" " (ישעיהו מט יג)

[16]] למשל "

"וחסידיה רנן ירננו" " (תהלים קלב טז)

[17]] כמו בפסוקים "

"ושעריה הגבוהים באש יצתו" " (ירמיהו נא נח); "

"נצתה כמדבר מבלי עובר" " (ירמיהו ט יא), וכו'.

[18]] למשל: "

"העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" " (ישעיהו ט א)

[19]] למשל: "

"ונתתים לזעווה לכל ממלכות הארץ, לאלה ולשמה ולשריקה ולחרפה בכל הגויים אשר הדחתים שם" " (ירמיהו כט יח)

[20]] כגון "

"ואמרתם: 'במה נשוב?'" " (מלאכי ג)

[21]] למשל: "העבד ישראל? אם יליד בית הוא?" (ירמיהו ב יד); "המאוס מאסת את יהודה? אם בציון געלה נפשך?" (ירמיהו יד יט)

[22]] מקורון = "קונקורדנציה"

[23]] יש 11 יוצאי-דופן (מתוך כ500 פעמים – ע' במקורון של אבן-שושן): בר יד2 כ5 לח25, וי יא39 יג10 יג21 טז31 כ17 כא9, במ ה13 14.

[24]] 19 פעמים בלי ה, פעם אחת עם ה (דברים כב יט).

[25]] כגון "הוי אריאל אריאל" – ישעיהו כט א; "אנוכי אנוכי ה'" – ישעיהו מג יא

[26]] בירמיה יש שלשות של מילים זהות: "היכל ה'" (יר' ז), "ארץ" (יר' כב), ועוד (לא ספרתי כמה). יש גם "מעי מעי" (יר' ד). בהושע (ה) מופיע "אני אני" וגם בדברים (לב39)

[27]] למשל: "חכמים המה ולא נבונים המה" (ד 22), "יבושו רודפי ואל אבושה אני (יז 18), וכו'.

[28]] למשל: "מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמור 'יארכו הימים ואבד כל חזון'!?" (יב 22) ועוד.

[29]] למשל: "אלך אשובה אל מקומי" (ה 15), "ונדעה נרדפה לדעת את ה'" (ו3), ועוד

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 6 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-06-01.

תגובות[עריכה]

מאת: חן

חן (199.203.153.114) ב16:51:52 09.02.2003, בתגובה ל: לכל נביא יש סגנון שנשלח על-ידי אראל בפוס 6: לא הבנתי כלום מהכתוב!!!

צריך לעשות היפר קישור מבלי שהכל יהיה בדף אחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/sgnon