ביאור:לוט מחפש את מצרים בתוך ארץ ישראל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"כשהיתה אהבתנו עזה, על רוחבה של חרב היינו שוכבים, עכשיו כשאהבתנו אינה עזה, מיטה של שישים אמה איננה מספיקה לנו"
(סנהדרין ז א בתרגום מארמית)

התורה מספרת שבגלל רוב המקנה שהיה לאברם ולוט, הם נפרדו. אך נראה שזוהי רק סיבה שולית שהרי ע"פ הגמרא הנ"ל אם הם היו אוהבים, היו יכולים להסתדר יחד גם בשטח קטן? אכן רש"י מציין שהכל התחיל בכך ששרועי לוט גזלו וכו'

נבחן מהפסוקים במה שונים אברהם ולוט. הירידה למצריים היתה מפני הרעב, אך כשעלו היה זה מתוך עושר רב. העושר הרב הוביל לפרידה: "וישא לוט...כגן ה', כארץ מצריים". לא פלא שבחר בכיכר הירדן. אך כיצד התורה מתארת חלק בא"י כארץ מצרים, והרי כתבה בפירוש "...לא כארץ מצריים"?

'בנו יעקב' מסביר שמדובר בקריאת התפעלות של לוט. לוט עזב את מצרים רק פיזית ועדיין מחפש בארץ את ה"מצריימיזציה". ואכן התורה כותבת "אברהם ישב בארץ כנען, ולוט ישב בערי הכיכר" - וכי לוט לא ישב בארץ כנען? (והרי בפרק י נאמר "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה בואכה סדום ועמורה)? אלא שלוט ישב פיזית בארץ כנען, אך נפשו היתה במצריים. אברהם לעומתו ידע איך צריך לחיות בארץ ישראל:
"ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, ויבן שם מזבח לה'"

מקורות[עריכה]

  • שיחה מאת הרב כרמיאל כהן, מעלה אדומים