ביאור:לא תמיד יהיו נביאים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זכריה א: "שובו אלי נאום ה' צבאו-ת ואשוב אליכם אמר ה' צבאו-ת!... אבותיכם -- איה הם? והנביאים -- הלעולם יחיו? אך דברי וחוקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבותיכם, וישובו ויאמרו 'כאשר זמם ה' צבאו-ת... כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו'" .

לפי המלבי"ם, כוונת הנבואה הזאת היא להסביר לעם, שלא לעולם יהיו להם נביאים ("הנביאים -- הלעולם יחיו?"). הנביאים שהיו בימי בית ראשון השלימו את תפקידם: הם הוכיחו את בנ"י על מעלליהם הרעים, ולאחר החורבן -- בנ"י הבינו שהנבואות היו נכונות, ושהחורבן בא עליהם כעונש מה' ("וישובו ויאמרו... כדרכינו וכמעללינו כן עשה איתנו"). עכשיו, אחרי שהם מבינים את זה -- לא יהיו להם עוד נביאים. הם צריכים לקיים את הדברים האלה מעצמם, בלי נביאים שיזכירו להם את זה. בפרט, הם צריכים לחזור בתשובה בעצמם, ורק אז לצפות שה' ישוב אליהם ("שובו אלי... ואשוב אליכם").

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ מלבי"ם שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/juvu