ביאור:כי האדם עץ השדה - לקט פירושים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"כי תצור על עיר... לא תשחית... כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור"

אנקלוס - "ארי לא כאנשא אילן חקלא", וכן פירש רש"י (כי = דילמא): האם עץ השדה הוא כאדם שגם הוא צריך לסבול מהמצור?!

ראב"ע מקשה עליו שאמנם לפעמים התורה מקצרת אבל כאן היא כאילו דילגה על המילה "לא" שזה לא יתכן.

נביא עוד שתי תשובות, אך קודם לכן את הספרי:

"כי האדם עץ השדה - שחייו מן האילן... ד"א הא אם מעכבך לבא מפניך במצור - קוצצהו".

תשובת הראב"ע: ואותו לא תכרות כדי שתצא העיר מפניך במצור כי האדם כל כולו מעץ השדה (מקביל לפירוש הראשון בספרי).

תשובת רשב"ם: כי ממנו תאכל (אחרי שתכבוש העיר) ואותו לא תכרות אלא עץ השדה ("כי" = אלא) אשר בעזרתו יבא האדם מפניך במצור ("הם הקרובים לעיר שנסתרים בהם אנשי העיר הבורחים מפניך") - מקביל לפירוש השני בספרי.

עוד פירוש (עינייני הערכת מלחמה, נמצא בחומש "רב פנינים"):

יש שני סוגי מצור:
1. הרעבה, על ידי סתימת מקורות המים וכריתת העצים
2. בניית מגדלים ותקיפה על ידי חצים ובליסטראות
אומר הפסוק שכל חיי האדם הם מעצי המאכל ולכן אין לכרותם אלא לנקוט בדרך, אלא לנקוט בדרך השניה: ואותו לא תכרות כי (כדי ש...) האדם (שבמצור) וחי מעץ השדה יבוא מפניך במצור (רעב) אלא (איך תלחם) רק עץ אשר תדע לא עץ מאכל הור אותו תשחית ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עימך מלחמה, עד רידתה.

חידוש של תשע"ג

אני שמחה בן אלכסנדר סנדר שמתי לב על מקומו של הפסוק כשמדובר על מלחמת מצווה. כאן מלחמה היא פתאם מלחמת רשות. מי עוד עושה מלחמה על האדמה? העץ עצמו ברגע שביער אין מקום או היער כולו כאשר יער פוגש יער בהמשך "הדורות". איסור כלאים אולי מבוסס על זה. התורה מכניסה באופן מוזר את ההשוואה בין עץ ואדם ואפילו רש"י מבין שבדרך שהתורה מכניסה את ההשוואה זה מרמז על משהו שלילי. רש"י מתנגד לפסוק בלי להסביר. לפי דעתי זה ההסבר הנכון. אנחנו לא צריכים אדמה כמו שעצי השדה נלחמים על האדמה. מסר של שלום למי שרוצה להבין שאנחנו לא יער שנלחם על שטח בהסווה של הסבר הלכתי על התנהגות "ירוקה" למי שעוד חושב שבכל זאת גם במלחמה צריכים חוקים.


ראו גם: ביאור:דברים כ יט