ביאור:כיבוד למלאכים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בשלושה מקומות מסופר על אדם שהציע אוכל למלאכים:

"המקור"

"התגובה"

"ההצעה"

אברהם והמלאכים (בר' יח)

" "כן תעשה כאשר דיברת" "

" "ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם" "

גדעון והמלאך (שופ' ו)

" "אנוכי אשב עד שובך" "

" "והוצאתי את מנחתי והנחתי לפניך" "

מנוח והמלאך (שופ' יג)

" "אם תעצרני לא אוכל בלחמך" "

" "נעשה לפניך גדי עיזים" "

ניתן לראות בפסוקים האלו את "ירידת הדורות", לפי דברי חז"ל (ראו רש"י בראשית יח ג) " "הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה" ". שלושת האנשים הנזכרים כאן היו צדיקים, אבל לא באותה דרגה.

'הצדיקים אומרים מעט...':

  1. אברהם היה הכי צדיק ולכן הבטיח הכי מעט - רק " " "פת לחם" " " פשוטה
  1. גדעון היה בינוני ולכן הבטיח יותר - " " "מנחה" " " (מנחה היא בד"כ מאפה משובח מסולת בשמן - ע' ויקרא ב)
  1. ומנוח הבטיח הכי הרבה - " " "גדי עזים" " "

'...ועושים הרבה':

  1. אברהם הביא 4 מאכלים: " " "מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות... וייקח בן בקר רך וטוב ... וייקח חמאה ו חלב ..." " "
  1. גדעון הביא 3 מאכלים: " " "ויעש גדי עיזים ו איפת קמח מצות" " " ", הבשר שם בסל וה מרק שם בפרור" " ". איפה אחת = 3 סאים. לכן אברהם וגדעון הביאו אותה כמות של קמח, רק שאברהם הביא " " "קמח סולת" " " (משובח) וגדעון הביא " " "קמח מצות" " " (פחות משובח). (ואולי זו הסיבה שחז"ל אמרו שהסיפור הזה קרה בפסח - אחרת גדעון היה מביא קמח יותר טוב...)
  1. ומנוח הביא 2 מאכלים: " " "וייקח מנוח את גדי העיזים ואת ה מנחה" " ".

גם היחס של המלאכים לכל אחד מהשלושה נקבע לפי דרגתו, ע"פ דברי חז"ל " "מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול" ":

  1. לאברהם נתנו תשובה חיובית ברורה: " " "כן" " " "תעשה כאשר דיברת" " ". ולבסוף המלאכים גם 'אכלו' את המאכלים שהביא (" " "וייתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו" " ")
  1. לגדעון נתנו תשובה 'נייטרלית': " " "אנוכי אשב עד שובך" " ", ולבסוף המלאך אמנם לא אכל את מה שהביא לו אבל הוא הקריב אותם לה':" " "וישלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו, וייגע בבשר ובמצות" " " ", ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות..." " " (המרק היה שפוך על הבשר והמצות, כמו שכתוב " " "ואת המרק שפוך" " ").
  1. ולמנוח נתנו תשובה שלילית: " " "אם תעצרני לא אוכל בלחמך" " " והמלאך בכלל לא נגע בדברים שהביא - מנוח היה צריך להקריב אותם לה' בעצמו: " " "וייקח מנוח את גדי העיזים ואת המנחה, ויעל על הצור לה'..." " "

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim2/kibud_lmlakim