ביאור:יש לכסף מוצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"כי יש לכסף מוצא" (איוב, כח', 1).

זה בא ביחס לכתוב המאוחר יותר - "והחכמה האין תמצא?" (פסוק יב), אך ניתן לקרוא אותו אף כשלעצמו ולומר, כי יש את מקור השפע וגם מקור זה, יש להודות, הוא די עלום. בעיניי הכלכלה המודרנית היא כפלא, כיצד היא מצליחה לאזן את עצמה, אך עוד יותר מזה כפלא הוא כיצד לא נגמר מקור השפע המזין את כולם. כאן צריך לומר, כי יש מקומות שבהם אין זה כך, מקומות נחשלים, שהחוסר מצוי בהם, וניתן לתהות מדוע זה כך. אני שמעתי את הטענה האומרת, שמקומות של עבודת זרה אין הברכה שורה בהם. מכאן יוצא שכל הארצות הנוצריות אינן ארצות של עבודה זרה, אדרבא - בהם הברכה שורה ביתר שאת. ארצות האסלאם ברובן, לעומת זאת, נהנות מהברכה העתיקה של ישיבה על משמני ארץ, הנפט.


תגובות[עריכה]

ייתכן שהפסוק רומז, שהחכמה היא המוצא של הכסף. "יש לכסף מוצא", אבל כדי למצוא אותו דרושה חכמה. והחכמה עצמה - מאין תימצא?

-- אראל, 2011-08-14 08:15:00

לכסף יש מוצא לאמור ניתן למצאו מנקודת המוצא שלו אך החכמה היא עלומה ועמוקה מאד ללא תחתית ואין לה מוצא כי אין לה גבול

-- daian moshe, 2011-08-14 10:44:44

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2728_1