ביאור:ישעיהו מז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(ח) וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל:

פירוש לעם:

פסוק זה הינו המשך לפסוק הקודם אשר תיאר את הביקורת של ה' על הבבלים שלא דאגו מן העונש על מעשיהם. כעת מסביר הפסוק את הסברו של ה' מדוע אין הבבלים דואגים מהעונש. הוא ממשיל (כפי שתיאר מתחילת הפרק עד כה) את הבבלים לבת "עדינה", אשר אינה ייראה שימות מנהיגה- כאלמנות אישה; ולא שתהיה התקוממות אזרחית נגד השלטון ולא ייגלו תושביה- כשכול אישה מבניה. בטחונה נובע מתפיסה כי אין עוד ממלכה חזקה כמוה בעולם, אשר על כן היא יושבת בטוחה; ואינה מתרגשת מהזהרות ה'. על כן תשמעי מה הולך לקרות... (פסוק הבא)

להרחבה:

"וְעַתָּה"

מלבי"ם -"שעתה הגיע הזמן יפקוד ה' את עמו".

עֲדִינָה

רש"י –"מפנקתא (=מפונקת)".

"הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח"

מלבי"ם -ואין פרץ בתוך המדינה".

"אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד"

רש"י ו מצודות ו רד"ק -"כמו אין זולתי"

מלבי"ם -"לא עלה על לבך שנמצא עוד ממלכה זולתך אשר תלחם אתך".

"לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה"

אבן עזרא ו רד"ק ו מצודות ו מלבי"ם- לא אהיה אלמנה ממלך-יהיה מלך במדינת בבל- "הבעל הוא המלך"

"שְׁכוֹל" רד"ק ו מצודות ו מלבי"ם -"והיא שכולה במות עמה שהם כמו בנים לה".

הפניות:

מצודת ציון -"כמו ואין"
רד"ק -"ואפס זולתי בגדולה כמוני"
רד"ק –"העיר אלמנה במות מלכה שהוא לה כמו בעל לאשה"
מצודת דוד -"ר"ל לא יהרג המלך ולא יגלה העם כי במות המלך תחשב המדינה לאלמנה".
מלבי"ם –"לא יראת מאלמון שיהרג המושל".
מצודת דוד -"ובהגלות עמה תחשב שכולה מבנים...מי שבניו אבודים קרוי שכול".
מלבי"ם –"או יתהוה ע"י אויב חיצוני שיהרוג אנשיהם ותושבת הממלכה וזה קורא שכול"