ביאור:ישעיהו מז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישעיהו פרק מז

(ה) שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת:

פירוש לעם: פסוק זה חוזר על הפסוק שבתחילת הפרק, לפיו פונה ה' לכשדים ומדמה אותם ל"גברת ממלכות", שהייתה שולטת בכל העמים, כעת עליך להיכלם להסתתר, על אשר נפלת מגדולתך - עד שלא יראו ולא ישמעו אותך לעולם; וכל שכן שלא להוסיף להילחם נגד אויביך, שה' קבע שאין לך עוד סיכוי לתקומה מדינית.


להרחבה:

אלשיך – הטעם לקטע נבואי זה, כיבוד ה' ע"י מוביל ליותר עונש לבבלים- "כי הנביא דבר שלא על צרת ישראל הם חצי הגאולה, כי אם על דבר כבוד ה', אז התחזק יתברך על דבר כבוד ישראל, ואומר כמדבר אל הכשדים אשר הכבידו עול סבלם על ישראל". מלבי"ם- ירידתם של הכשדים תהיה מוחלטת אשר לא תקום – "אחר שצייר ירידת בת בבל מן העושר אל העוני, מצייר ירידתם ממלוכה, ומדמיה לממלכה שלטנת אשר תמיד לא ישכנו רגליה, ועתה אל תצפי, כי עוד תשיג את גדולתך בעת מן העתים". {בין לפי אלשיך ובין לפי המלב"ים פסוקנו מבטא עניין חדש ומטרה נוספת למה שנאמר לפני כן. אומנם- ניתן להציע כי פסוק זה חוזר על הפסוק שנאמר בתחילת הפרק בכדי להדגיש את אותו הדבר (א) "רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה".} רד"ק- כלימת הכשדים ע"י הסתתרות – "ובאי בחשך שלא תראי כי הדין עליך שתהיי נכלמת ולא ישמעו אותך ולא יראו אותך בני אדם כי היית גברת ממלכות ועתה שבויה וגולה". אלשיך- הפסוק מבטא רצון למות -"כי דרך אשר היא גברת ממלכות, כי תחפוץ במות יותר מהיותה ממלכה שפלה".


"שְׁבִי דוּמָם"

1.רד"ק – "שבי בשתיקה שלא ישמע קולך". 2. אלשיך וכן מלבי"ם באופן דומה – "ואל תלחמי". 3. מצודת דוד –"שבי מושתק כאבל". "וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ"

1. רד"ק - "ובאי בחשך- שלא תראי". 2. אלשיך וכן דעת המלבי"ם -"בחשך הגלות ביד אויביך...למה תלחמי". 3. אלשיך -"המות הנקראת חשך".

"גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת"

מצודת ציון - "ענין שררה ושלטנות"

"כִּי לֹא תוֹסִיפִי" מלבי"ם –"בשום זמן".


הטעם לעונש הקשה:

אלשיך- אכזריות הכשדים לישראל – "וזה על אשר עשית לעמי, ולא תאמרי: "כי הלא על אשר חטאו לך געלתים ואיך תצר לי על שנקמתי נקמתך מהם?", כי הלא אדרבא אני שחטאו לי-רחמתים; ואתה לא למדת ממני, עם היות שלא חטאו לך".

הפניות:

 מלבי"ם –"בל יראוך עוד איש בחוצות כי אין לך תקוה עוד".