ביאור:ישכיל עבדי - לא הנוצרי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת "הנה ישכיל עבדי" (ישעיה נב', 13 - נג', 12).

פרשה זו מגוללת את סיפורו ודמותו של העבד הסובל, דמות מסתורית שיצר ישעיה. הנוצרים מפרשים אותה על ישוע מושיעם, ואולם, אם נבדוק, נראה שדבר זה לא מתאים ולא יתכן, למשל:

"מעמל נפשו יראה" (נג', 11) - זה נאמר לאחר ש-"נגזר מארץ החיים" (נג, 8), או בניסוח אחר - "הערה למוות נפשו" (נג', 12). הנוצרים מפרשים זאת כמוות ממש, אך זה לא יתכן וגם לא נחוץ, שכן משמעותו האמיתית של הכתוב היא רק הנכונות והרצון למות, או כמה שמכנים חכמינו - 'עני חשוב כמת', נשפכה נפשו, בפירוש מילולי, וכן להגזר אינו בהכרח למות, שכן אנו מוצאים אף בתהילים - "והמה מידך נגזרו" ועוד, ואין הכוונה שם למתים ממש. ויש לציין כי אנשים חיים נקראים 'מתים'.

כך גם שאר פרשנויות הנוצרים חוטאים למטאפוריות של הכתובים; למשל, "יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל" (תהילים, כב', 19), אינו אלא ביטוי מטאפורי ולא כמפורש אצלם.

וכן אצלנו - "ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו" (נג', 9) הוא ביטוי מושאל, כמו שאנו מוצאים לרוב בתנ"ך קבר במשמעות מושאלת - ירמיה אומר שהייתה לו אמו קברו, למשל. ובקהלת - "ראיתי רשעים קבורים ובאו וגו'", כלומר - זה הבית, כמו שהוא גם אומר - "מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר" (ישעיה, כב', 16) והכוונה של זה יכולה להיות כללית.

ובכל מקרה, ישוע הרי לפי סיפורם ' ראה ' אף קודם צליבתו, אם כך מדוע מזכירנו הכתוב רק עתה?

ועוד קשיים רבים יש בהתאמת הכתוב -

  • מי הם ה" רבים " ששממו עליו?
  • מתי עלה, " כשרש מארץ ציה, לא תאר לו ולא הדר" ? הרי ישוע בכל זמן התהלכותו לא היה חריג במראהו ורק בצליבתו ניתן לומר שמראהו הושחת, אבל כאן מדובר על מראה מושחת באופן ממושך הרבה יותר.
  • כן גם הביטוי - " איש מכאובות וידוע חלי " - חולי הוא עניין מתמשך ולא של יום אחד, ובטח כשהוא בא עם הנסמך 'ידוע'.
  • והאם ישוע לא פתח פיו? הרי דיבר ללא הרף. או שמא נאמר כי לא מחה כנגד צליבתו וזה אפשרי, שהרי הכתוב הבא אומר - " ולא מרמה בפיו ", כלומר שמשהו כן אמר.
  • וכן יש הכתוב הברור - " יראה זרע יאריך ימים וגו' ", שספק מאוד אם אפשר לפרשו בצורה מטאפורית - דווקא כאן כן בצורה מטאפורית - כפי שעושים הם.

לסיכום, פרק זה לא מתאים לתיאור דמותו של ישוע כלל, כפי שטוענים הם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1052_1