ביאור:ירושת הבכור - פי שניים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

איך אלישע העיז לבקש מאליהו "והייתי פי שניים ברוחך אלי"? הגמ' בב"ב מתלבטת אם בכור יורש פי שניים מכל אח בנפרד או פי שניים מכל האחים ביחד. אצלינו כתוב "לתת לו פי שתיים". לפי מסקנת הגמ' הבכור מקבל פי 2 מכל אח בנפרד ולפי זה פירוש המושג "פי שניים" הוא שני חלקים - 2/3. (כשיש שני אחים הבכור מקבל 2/3 וזה מה שביקש אלישע מאליהו).

העיניין של ירושת בכור מוזכר כבדרך אגב לגבי דין "לא יכיר את בן האהובה...". הרמב"ן מסביר שהיו דינים שהיו מקובלים גם לפני מתן תורה והתורה קיבלה אותם וקידשה אותם למצוות. (יבום, גט) וכנ"ל כאן.

למה הבכור יורש דוקא פי שניים?

  • חזקוני - הבכורות היו אמורים לשרת במקדש ונתנו את זכותם זאת ללויים. אך ללויים אין נחלה הארץ ואותה נחלה עברה לבכורות.
  • בעל הטורים - מוצא רמז: אותיות ב,כ,ר לכולן בגימטריה ערך כפול.

העדפת הבכור בתורה[עריכה]

האברבנאל מראה שהתורה קידשה כל ראשית כמו למשל בכורים, ראשית הגז ועוד. מכיון שהקדשת הראשית תביא להכרה בראשונו של עולם.

מצד שני אנחנו רואים מגמה של התורה לדחות את הבכורות: שת, שם, יצחק, יוסף, אפריים, שבט לוי, דוד, שלמה, (קהת - ראה בתחילת פרשת נשא). יש כאן מגמה של התורה להדגיש שאין משמעות לבכורה סתם, ביולוגית, ואם הקטן עדיף הוא יהיה ממשיכו של אביו. בימי קדם הבכור היה הממשיך הרוחני. התורה נותנת לבכור רק נחלה גשמית, אבל המשכיות רוחנית וכבוד, מגיע תטוב שבאחים. הכלי יקר כותב שאת העיניין שה' בוחר בקטנים כנגד פולחן הכח והגבורה של האומות רואים גם בבחירת עם ישראל שנא' "לא מרובכם..." וכן "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום".

מקורות[עריכה]

  • על פי "הגות בפרשיות השבוע" \ י. נחשוני