ביאור:ירושלמי שבת יט א - מעומד
משנה
רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מע"ש מביאו בשבת מגולה,
ובסכנה מכסהו ע"פ עדים.
ועוד א"ר אליעזר: כורתין עצים לעשות פחמים לעשות ברזל.
כלל א"ר עקיבה: כל מלאכה שאפשר לה לעשות מע"ש אינה דוחה את השבת.
מילה שאי אפשר לה לעשות מערב שבת דוחה את השבת.
גמרא
א"ר יוחנן: הוינן סברין מימר - בכל הדברים חלוק רבי אליעזר, ממה שצריך ר' אליעזר לדרוש ביכורין:
'מה "ביכורין" שנאמר (ויקרא ב) בעומר דוחין השבת, אף "ביכורין" שנאמר בשתי הלחם דוחין את השבת'.
הדא אמרה - לא בכל הדברים חלוק ר"א.
ולמה צריך ר"א לדרוש "ביכורין"-"ביכורין"?
אלא על ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה.
התיבון:
והתני: 'לולב ומכשיריו דוחין את השבת'!
א"ר יונה: להביאו מראש הדקל.
והתני: 'שופר ומכשיריו דוחין את השבת'!
להביאו מחוץ לתחום.
ותני כן: 'אין מגרדין ולא מגרדין ולא מפרכין'.
תני בשם ר"א: 'לולב ומכשיריו דוחין את השבת'.
א"ר יונה: סלקה מתניתין.
תני: מעשה היה והורה רבי כר"א.
א"ר יוחנן: חבורה היתה מקשה: מה ראה ר' להניח דברי חכמים ולעשות כר"א?
א"ר הושעיא: שאלנו את רבי יהודה הגוזר, ואמר לנו: במבוי שאינו מפולש.
כהדא תנינן: 'אסור לטלטל מתוכו לבתים ומבתים לתוכו'!
א"ר אבהו: קיימתיה בתינוק ובאיזמל ששבתו במבוי.
ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי?!
בעון קומי רבי יוסי:
כמה דאתמר
בכלים ששבתו בכל החצר - מטלטלין אותן בכל החצר,
ודכוותה כלים ששבתו במבוי - מטלטלין אותן בכל המבוי בשבת?
שאלון ליה, ולא אגיבון, דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה.
כד אתון לעירובין, אמר לון בשם רבי יוחנן:
כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי, ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר.
רב אמר: אין מטלטלין אותו אלא בד' אמות.
א"ר יוסה בי רבי בון: רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה.
רבי יוחנן דו אמר קורה בלא שיתוף מתרת - הוא דאמר מטלטלין אותן בכל המבוי.
רב דו אמר אין קורה מתרת בלא שיתוף - הוא דאמר אין מטלטלין אותן אלא בד' אמות.
על דעתיה דר' יוחנן, לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי?
א"ר יוסה בי רבי בון: כדי לעשות כל הרשויות אחת.
ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי: סכין של מילה עושה לה חולה, ומביאה.
בר מרינה ה"ל עובדא.
שאל לר' סימון ושרא, שאל לר' אמי ואסר, ואיקפד רבי סימון.
ולא כן תני: 'נשאל לחכם והתיר, ישאל לחכם אחר שמא יאסר'?
א"ר יודן: הכין הוה עובדא:
שאל לר' אמי ואסר ליה, לר' סימון ושרא. איקפד ר' אמי,
כהדא דתני: 'נשאל לחכם ואסר, אל ישאל לחכם אחר שמא יתיר'.
בימי ר' ירמיה אינשון מפתחייא דסדרא רובא, אתון ושאלון ליה.
אמר לון: כד תחמון שטפא עבר, אייתינון דרך חולה.
חייליה דר' ירמיה מהדא: 'כל חולה שנעשית בין לדעת בין שלא לדעת הרי זו חולה'.
רבי יודא בר פזי הורי: להביאן דרך מנעלין.
ר' חיננא בר פפא הורי: לעשות חולה ולהביאו דרך מנעלין.
ר' שמואל בר אבדומי הוה ליה עובדא למיגזר לרב ששעה בריה, אנשון מייתי איזמל.
שאל לר' מנא, אמר לו: ידחה למחר.
שאל לרבי יצחק בר אלעזר, אמר לון: מישחוק קונדיטון לא אנשיתון, ומייתי איזמיל אנשיתון? ידחה למחר!
רבי יוסה בי ר' בון בשם רב חונה: מתני' אמרה כן שאסור לעשות חולה,
דתנינן: 'ר"א אומר אם לא הביא כלי מע"ש, מביאו בשבת מגולה' -
שאם אומר את כן שמותר לעשות, אף הוא אינו מוצא לעשות חולה ומביאו.
שאלו להלל הזקן מה לעשות לעם שלא הביאו סכיניהן עמהם. אמר להן הלכה שמעתי ושכחתי אלא הניחו להן לישראל אם אינן נביאים בני נביאים הן. מיד כל מי שהיה פסחו טלה היה
תוחבה בגיזתה. גדי היה קושרו בקרניו. ונמצאו פסחיהן מביאין סכיניהן עמהן. כיון שראה מעשה נזכר הלכה. אמר להן כך שמעתי מפי שמעיה ואבטליון. ר' זעירה בשם ר"א כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה. תמן תנינן רכב עליה נשען עליה נתלה עליה עבר בה נהר. קיפל עליה המוסירה טליתו עליה פסולה. הדא ילפה מההיא וההיא ילפה מהדא. הדא ילפה מההיא שאם תלה בה סכין לשחוט כשירה. וההיא ילפה מהדא שכל עבודה שהיא לשם קדשים אינה עבודה. יתירו להן ע"י חולה. אלא כר' אמי. ואפי' תימר כרבי סימון כשם שנעלמה זו כך נעלמה זו. א"ר אבין והלא אי איפשר לשני שבועות שלא חל י"ד להיות בשבת. ולמה נעלמה הלכה מהן. כדי ליתן גדולה להלל. תני ר"א אומר כשם שהשחיטה דוחה שבת כך מכשירי שחיטה דוחין את השבת. אמר לו ר"ע לא אם אמרת בשחיטה שאי אפשר לעשות מע"ש. תאמר במכשירי שחיטה שאיפשר לעשותן מע"ש. אמר לו ר"א אימורי ציבור יוכיחו שיכול לעשות מע"ש. ודוחין את השבת. מה לי מכשירי שחיטה לפני שחיטה. מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה. אמר לו ר"ע מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה שכבר דחת שחיטה את השבת. ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה שעדיין לא דחת שחיטה את השבת. ד"א שמא ימצא הזבח פסול ונמצא דוחה שבת בלא שחיטה. גבי תינוק מה אית לך. שמא יחלה תינוק ונמצא דוחה שבת בלא מילה. התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנות בשבת. מין מזבח ראוי לבנות מאתמול. הגע עצמך שחל י"ד להיות בשבת. הרי אינו ראוי להזות בשבת. מין הזייה ראויה להזות מאתמול: