ביאור:ירושלמי נדרים ג ז - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משנה[עריכה]

  • הנודר מרואי החמה, אסור אף בסומין, שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותו.
  • הנודר משחורי הראש, אסור בקרחים ובבעלי שיבות, ומותר בנשים ובקטנים; שאינן נקראין שחורי ראש אלא אנשים.
  • הנודר מן הילודים, מותר בנולדים.
מן הנולדים, רבי מאיר מתיר אף בילודים.
וחכמים אומרים, לא נתכוון זה, אלא במי שדרכו להיוולד.


גמרא[עריכה]

  • מאי טעמא דרבי מאיר? "ועתה שני בניך הנולדים לך" (בראשית מח ה), וכבר נולדו. מאי טעמא דרבנין? "הנה בן נולד לבי[ת] דוד יאשיהו שמו" (מלכים א יג ב), ועדיין לא נולד.


הערות וביאורים[עריכה]