ביאור:ירושלמי נדרים ג ו - מעומד
משנה[עריכה]
- הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי היבשה;
- ומיושבי היבשה, אסור ביורדי הים,
- שיורדי הים בכלל יושבי היבשה.
- לא כאלו ההולכים מעכו ליפו, אלא מי שדרכו לפרש.
גמרא[עריכה]
- שלא תאמר: אילו ההולכים מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרש.
- מיושבי היבשה אסור ביורדי הים. ולא סוף דבר, אלא כגון אילו ההולכין מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרש.
- ולא מיושבי היבשה נדר?!
- הדא אמרה, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה.
- נדר מיורדי הים, לאחר שלושים יום נעשו בני יבשה, תפלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא; דרבי ישמעאל אמר, אחר הנדר; ורבי עקיבא אומר, אחר האיסר.
- ובאילין טלייתא[1], צריכה.
הערות וביאורים[עריכה]
- ^ מטיילים