ביאור:ירושלמי מעשר שני ד ו - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
המהדורה המעומדת: תלמוד ירושלמי - פרק ד' הלכה ו'
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק ד (המביא פירות) הלכה ו (כל המעות הנמצאין)[עריכה]
משנה - פרק ד הלכה ו[עריכה]
פרק ד' הלכה ו' - משנה
|
בדפוס: דף כ"ו עמוד א'. המשך המשנה (ההלכה) בדף כ"ו עמוד ב' מתחיל במילים 'וכתוב עליו'. |
- כּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצָאִין - הַרֵי אֵלוּ חוּלִין,
- וַאֲפִילוּ דִינַרֵי זָהֳב עִם הַכֶּסֶף וְעִם או עם הַמָעוֹת פרוטות הנחושת.
- מָצָא בְּתוֹכָן חֶרֶשׂ וְכָתוּב עָלָיו: מַעֲשֵר - הַרֵי זֶה מַעֲשֵר.
- הַמוֹצֵא כְלִי, וְכָתוּב עָלָיו: קָרְבָּן -
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם הָיָה שֶל חָרָש: הוּא - חוּלִין, וּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ - קָרְבָּן,
- וְאִם הָיָה שֶל מַתֵּכֶת: הוּא - קָרְבָּן, וּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ - חוּלִין.
- הַמוֹצֵא כְלִי, וְכָתוּב עָלָיו: קָרְבָּן -
- אָמְרוּ לוֹ:
- אֵין דֶרֶך בּנֵי אָדָם לִהְיוֹת כּוֹנסִין חוּלִין - בְּקָרְבָּן!?
- הַמוֹצֵא כְלִי, וְכָתוּב עָלָיו: ...
- קו"ף - קָרְבָּן. מ"ם - מַעֲשֵר. דלי"ת - דמאי.
- טי"ת - טבל. תי"ו - תרומה.
- שֶבִּשְעַת הַסַּכָּנָה הָיוּ כוֹתְבִין תי"ו תַּחָת תְּרוּמָה.
- הַמוֹצֵא כְלִי, וְכָתוּב עָלָיו: ...
- רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: וכולן שמות אדם הן.
- אָמַר רַבִּי יוֹסִי:
- אֲפִילוּ מָצָא חֲבִית וְהִיא מְלֵאָה פֵירוֹת,
- וְכָתוּב עָלֶיהָּ 'תְּרוּמָה' - הַרֵי אֵלוּ חוּלִין.
- שֶאָנִי אוֹמֵר: אָשְתַּקָד הָיְּתָה מְלֵאָה פֵירוֹת תְּרוּמָה, וּפִינָה.
- אָמַר רַבִּי יוֹסִי:
- הָאוֹמֵר לִבנוֹ: מַעֲשֵר שֵנִי בְּזָוִית זוֹ, וּמְצָאוֹ בְּזָוִית אֲחֵרֶת:
- - הַרֵי אֵלוּ חוּלִין.
- ...הַרֵי שָׁם מָנֶּה - וּמָצָא מָאתַיִם: הַשְאֲר חוּלִין.
- ......מָאתַיִם - וּמָצָא מָנֶּה: הַכֹּל מַעֲשֵר.
גמרא פרק ד הלכה ו[עריכה]
פרק ד הלכה ו גמרא
- שלא תאמר: הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן - יהא שני.
- לפום כן - צריך מימר חולין.
תוספתא סימנים שנכתבו על אריזות של פירות[עריכה]
- תני:
- אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש מ"ם תי"ו: תרומה סוגים של תרומה (כולל 'תרומת מעשר'):
- אל"ף - קדמית הראשונה.
- דלי"ת - דמאי.
- חי"ת - חלבו.
- טי"ת - טובו.
- רי"ש - ראשית.
- מ"ם - מעשר.
- תי"ו - תרומה.
- אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש מ"ם תי"ו: תרומה סוגים של תרומה (כולל 'תרומת מעשר'):
|
אולי טעות העתקה וכל שורה זו צריכה להיות: |
- {ב|ביש"ין|בי"ת או שי"ן}} - שני. פי"שן רשום 'פש' - ראשי תיבות 'פירות שני' - שני.
- יו"ד מ"ם האות יו"ד, או האות מ"ם - מעשר.
- מעשר, עיר, פורקן,
- לשם יוסי, לשם שמעון,
- לעלות לאוכלן בירושלים חולין
- - אני אומר על כל המילים האלו: סיבולת סימן ניכר, על שם מבטאם של בני אפרים, אשר סימן אותם במעברי הירדן - עשו ביניהן.
- עד כדון - חדשות. ישנות?
- אני אומר: אתמול היתה מליאה תרומה - ופינה.
גרבי השותפים - הערת אגב[עריכה]
- כהדא דר' יונה ורבי יוסי: הוון שותפין בגרביה,
- כד דמך רבי יונה, אמר רבי מנא לרבי יוסי: כל גרב דכתיב ביה ר' יונה דידי.
- אמר ליה: אשתקד - הוה דידך, אישתדא - דידי.
המשך התוספתא - סימנים על אריזות[עריכה]
- מצא במגופתו - הרי הוא...
- כתוב עליו 'מעשר' הרי זה מעשר.
מקרים של תוכן שונה מהרשום או מהמוזמן[עריכה]
- נתחלפו לו?
- - תמן תנינן:
- זימן שחורים: ומצא לבנים,
- ...לבנים - ומצא שחורים
- ...שנים - ומצא שלשה: אסורין.
- ...שלשה - ומצא שנים? מותרין.
- רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: דרבי היא.
- דתני:
- ...מאתים - ומצא מנה: המנה ניטל, דברי רבי.
- וחכמים אומרים: חולין.
|
בהמשך פרקנו, משנה י"ב האומר לבנו: 'מעשר שני בזווית זו'... ומצא בזווית אחרת: הרי אלו חולין. 'הרי שם מנה'... ומצא מאתיים: השאר חולין. '...מאתיים'... ומצא מנה: הכול מעשר. |
- חזר ואמר: דברי הכל היא!
- שנייא היא "המנה ניטל - דברי רבי - בגוזלין שדרכן לפרוח.
- והתני רבי חלפתא בן שאול?
- 'היא הדבר בגוזלין, היא הדבר בבצים הוי' - דרבי היא.
- תמן: הוא הניח - הוא מצא.
- ברם הכא: אביו הניח - אביו מצא.
- רבי בון בר כהן אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא:
- הורי רבי בא בר זבדא: במעשר שני - כהדא דרבי.
מעשרות לפי חלום[עריכה]
- הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו,
- נראה לו בחלום:
- כך וכך הם! ובמקום פלוני הם!
- אתא עובדא קומי רבנין. אמרין: דברי חלומות? לא מעלין לא גורמים למשהו או מישהו שישנו את מעמדם לעלות ולא מורידין ולא להוריד את האדם על פיהן!
- רבי יונה בעי:
- מצטער וחמי - ואת אמרת הכין כך. מילה זו מקורה קיצור מהביטוי כמו כן, כלומר: באופן דומה?!
- אמר רבי יוסי: לא! מסתברא דלא בההוא דלא מצטער וחמי...
- ברם הכא? כמה דבר נש הוי הוא חלים?!
- אמר רבי אבין: מאן דעבד יאות - עבד כרבי יוסי.
חלומות על אוצרות[עריכה]
קרוב מהבית (רבי יוסי בר חלפתא)[עריכה]
- חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בן חלפתא.
- אמר ליה:
- חמית בחילמאי מיתמר נאמר לי:
- איזול לקפודקיא, ואת משכח מדלא דאבוך!
- אמר ליה: אזל אבוי דההוא גברא לקפודקיא מן יומוי?
- אמר ליה: לא.
- אמר ליה: איזל מני עשר שריין גו בייתך,
- ואת משכח מדלא דאבוך [תחות] קפא דקוריא!
חלום כליל הזית (רבי יוסי בר חלפתא)[עריכה]
- חד בר נש - אתא לגבי דרבי יוסי בר חלפתא:
- אמר ליה: חמית בחילמאי: לבוש חד כליל דזית!
- אמר ליה: דאת מתרוממא לבתר יומין יומיים, שני ימים!!
- אתא חד חורן, אמר ליה: חמית בחילמאי: לבוש כלילא דזית!
- א"ל דאת מלקי!!
- א"ל: לההוא גברא אמרת דאת מתרוממא, ולי אמרת דאת מלקי?!
- אמר ליה: ההוא - הוה בנציא, ואת - בחבטיא נראה שהכוונה על אופן הדיבור וגוון קולו של המספר.
פתרונות חלומות (רבי ישמעל בן רבי יוסי)[עריכה]
- חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל ב"ר יוסי:
- א"ל חמית בחילמאי: משקא זיתא - משח שמן יוצא מתוך שק זיתים.
- א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא כלומר: 'לעזאזל איתך!' ואינו מפנה את הביטוי ישירות אל הדובר! - לאימיה הוא חכים נמשך.
- חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, א"ל אמר ליה:
- חמית בחילמאי: עיני נשקה חבירתה.
- אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא! - לאחתיה הוא חכים.
|
בדפוס, דף כ"ז עמוד ב' מתחיל במילים 'תנורין את עביד' |
- חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, אמר ליה:
- חמית בחילמאי: אית לי תלתא עיינין!
- אמר ליה: תנורין את עביד אתה חולם על מקצועך! תרתין - עיניך, ועיניה דתנורא.
- חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, אמר ליה:
- חמית בדחילמאי: אית לי ארבעה אודנין.
- אמר ליה: מלוי את לוית כסף ואתה חולם על חובותיך ! תרתי - אודניך, ותרתי - אודני דגרבא.
- חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, אמר ליה:
- חמית בחילמאי: ברייתא החוצה ערקין עוזבים, בורחים מן קומי.
- א"ל: דאת מייתי איזייא אולי כמו 'חיטי ביזייא' - חיטים שדודים שאנשים מעדיפים לא לקנות. ואולי חומר משלשל (על פי מילון נש דידן לארמית עדכנית) - וכל עמא נראה שמדובר בסיפור היתולי ומשעשע ערקין מן קדמך!
- חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל:
- חמית בחילמאי: לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין.
- אמר ליה: איסטווא אורוות סוסים או פרות, מלשון "מעמד" ביוונית, וממנו Stable באנגלית דההוא גברא - אית בה תרי-עשר בדפוסים מופיע: 'תריע שר', וכנראה שיבוש מרקען בהמות מיוחמות - רקיעת הרגליים היא סימן למוכנותן של בהמות להזרעה. וגם כאן זהו משחק מלים היתולי עם מראה החלום!
- חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל:
- חמית בחלמאי: בלע חד כוכב.
- א"ל: תיפח רוחיה דההוא גברא! יהודאי קטל!!
- - דכתיב פרשת בלק, ברכת בלעם השלישית דרך כוכב מיעקב כלומר כוכב הוא אחד מהיהודים. יש מקום להשערה שכאן מדובר בסיפור על מותו של בר-כוסיבא והמרד.
- חד בר נש אתא לקמיה דרבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה:
- חמית בחלמאי: כרמיה דההוא גברא מדבר על עצמו מסיק חסין.
- א"ל: חמריה דההוא גברא מיפוק בסיס, ואת מינסב חסין - וצבע כבסין!
- חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה:
- חמית בחילמאי: מיתמר לך הכין: זרק אצבעתן זרוק את אצבעותיך! נחת והם ירדו!
- אמר ליה: הב לי אגראי שלם לי קודם. כביכול מדובר במשהו רע. למעשה אומר: חלמת שאתה מבזבז כסף. ושוב יש מקום לקשר אמירה זו לחיתוך האגודל של חיילי מרד בר-כוכבא - ואנא אמר לך לפי ההמשך נראה שהברנש הבין שזוהי התשובה!
- ...אמר ליה:
- חמית בחילמאי מיתמר לי הכין: תיהוי נפח בפומך!
- אמר ליה: הב לי אגראי - ואנא אמר לך.
- ...אמר ליה:
- חמית בחלמאי הכין: זקיף אצבעך!
- אמר ליה:
- לא אמרית לך: הב לי אגרי - ואנא אמר לך.?!
- כד דאיתמר לך הכין: נחת - דילפא בחיטך דומה למחלת ה'ילפת' המקראית, ולפי הרמב"ם היא החזזית. ואולי הכוונה: תוריד אצבעות: תלמד (מלשון אילוף) מהחיטים שלך על מצבך....
- כד איתמר לך הכין...: - אינפחן יועפו ברוח.
- כד איתמר לך הכין...: - תמחין יושמדו... והשומע לא שמח לשלם על הבשורה הרעה הזו.
חלום שלא היה ורבי ישמעאל ב"ר יוסי[עריכה]
- חד כותיי אמר: אנא איזול אוליך מפלי את מפלתו, כלומר אוביל אותו אל סופו המר בהדין הזה סבא דיהודאי.
- אתא לגביה, אמר ליה:
- חמית בחילמאי: ארבעין ארזין וארבע שיקמין מקניתא אדרא תורתא,
- וההוא גברא ואני יתיב מדרך.
- אמר ליה:
- תיפח רוחיה דההוא גברא!!
- - לית הדין לם?
- אפילו כן? - לית את נפיק ריקן:
- ארבעתי ארזי - ארבעתי שיטתיה דערסא.
- ד' שיקמין - ארבעתי כורעתא דערסא.
- מקניתה - מרגלתא, אדרא - דרא דתיבנא, תורתא - אצבעתא.
- וכן הוות ליה!
השפעת פותר החלום[עריכה]
==== חלום החיים והמוות (רבי אליעזר)
- חדא איתא דאתיא לגבי ר' ליעזר. אמרה לי:
- חמית בחילמאי: תיניתא דביתא מיתברא.
- אמר לה: דאת מולד בר דכר.
- אזלה - וילדה בר דכר.
- בתר יומין אזלה, בעיא ליה.
- אמרין לה תלמידוי: לית הוא אכא. אמרין לה: מה את בעייא מיניה?
- אמרה לון: חמית ההיא אתתא את עצמה בחלמאי, תינייתא דבייתא מיתברא.
- אמרין לה:
- דאת מוליד בר דכר, ובעלה דההיא איתתא מיית.
- כד אתא ר' ליעזר, תנון ליה עובדא.
- אמר לון: קטלתון נפש!!!
- למה? שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו.
- שנאמר פרשת וישב ויהי: כאשר פתר לנו - כן היה.
חלומות יין[עריכה]
- אמר רבי יוחנן:
- כל החלומות הולכין אחר פתרוניהון, חוץ - מן היין.
- יש שותה יין - וטוב לו, יש שותה יין - ורע לו.
- תלמיד חכם שותה - וטוב לו,
- עם הארץ שותה - ורע לו.
פתרונות חלום של רבי עקיבא[עריכה]
- חד בר נש אתא לגבי רבי עקיבה. אמר ליה:
- חמית בחילמאי: רגלי קטינא.
- אמר ליה: דמועדא משחק מלים עם 'שלש הרגלים' - העליה לרגל למקום המקדש מייתי, ולית מיכל מזון קופד חסר.
- אתא חד חורן לגביה, אמר:
- חמית בחלמאי: רגלי מסובלא.
- א"ל: מועדא מייתי - ואית לך קופד סגי חסרון רב, כי אינך יכול לעבוד.
- חד תלמיד מן דר' עקיבה הוה יתיב ואפוי שניין,
- אמר ליה: מהו כן?
- אמר ליה:
- חמית בחילמאי: תלת מילין קשיין:
- באדר את מיית,
- וניסן לית את חמי,
- ומה דאת זרע - לית את כנש.
- חמית בחילמאי: תלת מילין קשיין:
- אמר ליה:
- תלתיהון - טבין אינון.
- בהדרא דאורייתא בחזרת התורה, כשמגיע סיום הסבב התלת שנתי של התורה בסוף חודש אדר - את מתרוממא,
- וניסין ואינך צריך ניסים, כי הכל טוב לך באופן טבעי - לית את חמי!
- 'ומה דאת זרע לית את כנש'? מה דאת מוליד - לית את קבר!
- תלתיהון - טבין אינון.