ביאור:ימי קציר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון ימינו, העונה שבין החורף לקיץ נקראת "אביב". בלשון המקרא, אביב מציין את הבשלת התבואה ולא את אחת מעונות השנה ; והעונה שבין החורף לקיץ נקראת, כנראה, " קציר " - כי זו העונה שבה קוצרים את התבואה.
בכמה פסוקים, "קציר" מקביל ל"קיץ", למשל:
- (משלי ו ח): "תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה"- הקיץ והקציר הן שתי העונות שבהן יש שפע של אוכל שצריך לאגור - בקיץ יש פירות ובקציר יש תבואה.
- משלי י ה: "אגר בקיץ בן משכיל, נרדם בקציר בן מביש" כנ"ל ( פירוט )
- משלי כ ד: "מחרף עצל לא יחרש, ישאל בקציר ואין" - הקציר בא אחרי החורף ( פירוט )
- משלי כו א: "כשלג בקיץ וכמטר בקציר , כן לא נאוה לכסיל כבוד" - הקיץ והקציר הן שתי עונות שבהן הגשם מזיק ( פירוט )
- ירמיהו ח כ: "עבר קציר , כלה קיץ , ואנחנו לוא נושענו" - עברה עונת הקציר, וגם עונת הקיץ - שאחרי הקציר - כלתה, והישועה לא הגיעה ( פירוט )
- ואולי גם כאן: (בראשית ח כב): "עד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו"
- ואולי גם כאן: (ישעיהו טז ט): "על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה, כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל"- ייתכן שהכוונה "על פירות הקיץ ועל תבואת הקציר" (ראו קיץ = עונת הבשלת הפירות ).
אולם, לא ייתכן שה"קציר" וה"קיץ" הם אותה עונה, כי:
- (יהושע ג טו): "וכבוא נשאי הארון עד הירדן, ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים, והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר"
כידוע, הירדן מלא על כל גדותיו רק בעונה שאנו קוראים לה "אביב"; בעונת הקיץ, המים מתייבשים ומתמעטים. מכאן שה"קציר" וה"קיץ" הם שתי עונות שונות - הקציר הוא העונה שבה קוצרים את תבואת האדמה, ו הקיץ הוא העונה שבה קוטפים את פירות העצים .
עונת הקציר נמשכת, בדרך כלל, שבעה שבועות - אלה הם השבועות שאנחנו סופרים בהם את "ספירת העומר" לפני חג השבועות; ייתכן שהדבר נרמז בפסוק:
- (ירמיהו ה כד): "ולא אמרו בלבבם 'נירא נא את ה' אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו, שבעות חקות קציר ישמר לנו'"
אירועים נוספים שקרו בעונת הקציר
[עריכה]- (בראשית ל יד): "וילך ראובן בימי קציר חטים, וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך"
- (שופטים טו א): "ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא"
- (שמואל א יב יז): "הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ידוד לשאול לכם מלך"
- (שמואל ב כא ט): "ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני ידוד ויפלו שבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשנים תחלת קציר שערים"
- (שמואל ב כא י): "ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה"
- (שמואל ב כג יג): "וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים"
- ישעיהו יח ד: " "כי כה אמר ה' אלי: אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר" . "כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז" "
- (עמוס ד ז): "וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר..."- מנעתי מכם גשם שלושה חודשים לפני עונת האביב, כלומר, בשיא החורף;
- (רות א כב): "ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים"
ראו גם: כמה עונות יש בשנה? (על קציר, חריש, זרע ואולי עונות נוספות)
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ymy_kcir