ביאור:יחיד - אחד - לבד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"קח-נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק" (בראשית, כב', 2).

הרב י"ג בן אברהם, בספר המשיחי "מהות התאולוגיה של היהדות" טוען, כי המילה 'יחיד' באה לציין אחדות מוחלטת, אילו 'אחד' בא לציין אחדות מורכבת, ועל כן אלהים, המכונה אחד, הוא שלוש שהם אחד - והוא מביא הוכחה מן הפסוק הזה, בין היתר. כבר ענינו לטענת הריבוי הזו, כשדיברנו על הנאמר - "אדונים קשה" (ישעיה, יט', 4) וראה במקומו. כאן רק עוד יש להעיר, כי יצחק בעצם לא היה בן יחיד, שכן היה גם ישמעאל, ומכך ברור מדוע לא נאמר על אלהים יחיד - כי "אין עוד מלבדו" (דברים, ד', 35). מלבד זאת, וכן מהמילה לייחד, אפשר ללמוד, שמשמעות המילה יש בה נופך של רגש מסוים. ולא נעלם מעיננו ודאי, שהשורש שלה בעל משמעות הפוכה דווקא. על-כל-פנים, בפסוק האחרון שהבאנו מצוין האל במילה אחרת מ-אחד, הווה אומר - מלבדו, וזו היא ודאי - הלא כן? - אחדות מוחלטת.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0122_2