בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:זכריה יד ב.

חלוקת ירושלים בנבואת זכריה[עריכה]

זכריה יד ב: " "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַים לַמִּלְחָמָה; וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תשגלנה [תִּשָּׁכַבְנָה]; וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה, וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר" "

ויצא חצי העיר בגולה, ויתר העם לא ייכרת מן העיר[עריכה]

"הרמב"ם כתב בהלכות מלכים (יב ב) , בעניין חזונות נביאינו: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו, עד שיהיו". כך הדבר בנבואה זו של זכריה: בנפול ירושלים העתיקה בחודש אייר ה'תש"ח בידי אויב, מחצית האוכלוסיה נשארה במערב העיר, והמחצית השניה יצאה לגולה שבויים ביד צר" (ע"פ הרב מאיר יהודה גץ, בספר "רב הכותל" בעריכת ר' שמחה רז, ה'תשס"ג) .

ותשע-עשרה שנה לאחר שהתקיימה נבואת הפורענות, התקיימה נבואת הנחמה המשלימה, (תהלים קכב ג): "יְרוּשָׁלַים הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו"( פירוט ): "בחמלת ה' על עמו ישראל, וברצותו לנחמו, חיבר כיום הזה את ירושלים העתיקה והחרבה אל ירושלים הבנויה, והיו יחדיו לעיר אחת שלמה לנצח, "והנצח - זו ירושלים"" (שם) .

פירושים נוספים[עריכה]

מקראות גדולות:

""ויתר העם לא יכרת" - לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו " ( רש"י )

"

"ואספתי את כל הגוים ", ה' יתן בלב הגוים שיתאספו אל ירושלים למלחמה, וכבר התבאר יחזקאל ל"ב וסי' ל"ח שבאחרית הימים יתאספו בני אדום לקחת את ירושלים מיד הישמעאלים ואז תלכד העיר ונשסו הבתים וחצי העם כבר יצאו לגולה, אבל לא יספיקו לגמור הדבר ולהגלות את כולם "ולא יכרת יתר העם מן העיר ", וזה יהיה מפני כי.

" ( מלבי"ם )

"