ביאור:חג סוכות - שמירת ישראל למען העתיד לבוא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בס"ד י"ד תשרי התשס"ו
' מבוא : '
חג הסוכות חל ביום ט " ' ו בתשרי , ' שנאמר : " ' אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה ' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון . ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה ' אלהיכם שבעת ימים . וחגתם אתו חג לה ' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו . בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת . למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה ' אלהיכם " ( ' ויקרא , ' כ " ' ג , ' ל " ' ט - ' מ " ' ג ) ' . ' הרמב " ' ם פסק כי חג הסוכות כולל ארבע מצוות מרכזיות : ' מצות עשה ( קס " ו ) ' לשבות בראשון של חג סוכות , ' מצות לא עשה ( שכ " ז ) ' שלא לעשות בו מלאכה ( שביתת יו " ט , פ " א , הקדמה ) , ' מצות עשה ( קס " ח ) ' לישב בסוכה כל שבעת ימי החג , ' ו מצות עשה ( קס " ט ) ' ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג ( הרמב " ם , הל ' שופר וסוכה ולולב , פ " א , הקדמה ) ' . ' כוונתם העמוקה של מצוות חג הסוכות היא להזכיר לישראל את נפלאותיו ונוראותיו של ה ' ' יתברך עם כלל ישראל לדורותיו , ' ולקבע בתודעתם את העובדה שישראל נבחרו לקיים את העולם הזה הארעי ע " ' מ לזכות בחיי נצח ולהנהיג את העולם הנצחי בעתיד לבוא , ' לפיכך נצטוו ישראל להתחבר בינהם בחג הסוכות ולשמוח " ' תחות צלא דמהימנותא " ' ( תחת צל האמונה , זוהר , ויקרא , קג .) , ' ש נאמר : " בסכת ' תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת ' " ( ' ויקרא , ' כ " ' ג , ' מ " ' ב ) ' . וכן מצאנו שחג הסוכות נקרא בלשון רבים כנגד הסוכה בעוה " ז והסוכה בעוה " ב , כמובא במדרש : " ' אמר רבי לוי : ' כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הקב " ' ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא " ' ( ילק " ש , איוב , מ ', תתקכז ) . ' כמו כן שמחת חג הסוכות המכונה גם חג האסיף היא שמחת כל שכבות העם על השלמת כל מעשיהם מן השנה שעברה ע " ' י אגידת ארבעת המינים , ' כמובא במדרש ( מד " ר , ויקרא , ל , יב ) : " ' אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו " ' , לכן רק בתפילות ובקידוש של חג הסוכות וש " ע אומרים : " זמן שמחתינו באהבה ", " ' כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות " ' ( מצודות ציון , משלי , ט " ו , ל ') . ' נמצאנו למדים כי חג הסוכות מקנה לישראל קרבה לה ' ' יתברך ובטחון באהבת ה ' ' את ישראל , ' שהם הבסיס להבטחת ה ' ' לשמור על עם ישראל בעבר בהווה ובעתיד לבוא , ' כמבואר להלן בהרחבה :
- הטעם לחג הסוכות – כדי שנזכור את נפלאותיו ונוראותיו של הקב
- " ' ה בשמירתו על ישראל
- . '
- זמן סוכות – ט
- " ' ו בתשרי ביום חזרת ענני הכבוד לאחר העלמותם בעקבות חטא העגל
- . '
- פנימיות הסוכה
- - ' מבנה ארעי המעלה את מבנה הסוכה למבנה קבע בתודעה היהודית
- . '
- מידות הסוכה – לצורך תחושת ארעיות המקנה לישראל שמחה ואמונה בעתיד לבוא הנצחי
- . '
- ושמחת בחגך והיית אך שמח - השמחה החיצונית גורמת לשמחה הפנימית לפרוץ החוצה .
- נטילת לולב – כלל עם ישראל נדרשים להתחבר לאגודה אחת בכדי שיכפרו אלו על אלו
- . '
- הפטרת חג סוכות – חגיגת חג הסוכות ע
- " ' י הגויים היא הכרה בעובדה שה
- ' ' בחר בישראל להנהיג את העולם מירושלים
- . '
' הטעם לחג הסוכות ' : '
חג הסוכות משמש הנצחה לתקופת מסעי עם ישראל במדבר במשך ארבעים שנה , ' דהיינו , ' בניגוד לרגלים פסח ושבועות שעיקרם הוא זכרון רוחני למאורע היסטורי חד פעמי של יום יציאת מצרים ויום קבלת התורה , ' חג הסוכות משמש תזכורת רוחנית ומעשית לתקופת הנדודים במדבר באמצעות " ' מצות עשה מן התורה לישב בסוכה כל שבעת ימי החג " ' ( הרמב " ם , הל ' שופר וסוכה ולולב , פ " א , הקדמה ) , שנאמר : " בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת . למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה ' אלהיכם " ( ' ויקרא , ' כ " ' ג , ' מ " ' ב - ' מ " ' ג ) ' . ' כלומר , ' התורה כתבה את הטעם למצות סוכה ע " ' מ שישראל יכוונו לטעם המצוה בעת קיומה כדי " ' לצאת ידי המצוה כתקונה " ' ( מ " ב , תרכה , א ) , ' אולם התנאים נחלקו בדבר כוונת התורה : " ' דתניא : ' ' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ', ' ענני כבוד ' היו דברי ר ' ' אליעזר , ' ר " ' ע אומר : ' סוכות ממש ' עשו להם " ' ( סוכה , י " א :) , ' לפיכך פסקו הטור והשו " ' ע כדעת רבי אליעזר ( שו " ע , או " ח , תרכה , א ) : " ' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ' ' הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש ". ' לכאורה היה נכון לפסוק להלכה כר " ' ע , ' דהיינו , ' שכוונת הסוכה היא לזכר " ' סוכות ממש " ' שעשו להם משום שהתורה לא הזכירה בפסוק את ענני הכבוד , ' ועוד הרי " ' קיימא לן הלכה כר " ' ע מחברו ואם היה מתלמידי ב " ' ש לא היה הלכה כמותו , ' כי היכי דאמרינן ר ' ' אליעזר שמותי הוא ואין הלכה כמותו , ' ומפרש בירושלמי : ' שמותי שהיה מתלמידי ב " ' ש " ' ( תוספות , הרא " ש , ב " מ , לז :) ? '
אלא נלענ " ' ד כי אין מחלוקת בין ר " ' ע לר " ' א כי דברי שניהם מכוונים לנסים ולנפלאות שעשה ה ' ' עם ישראל בעת לכתם במדבר ארבעים שנה מתחת לענני הכבוד כפי שנאמר : " ' כי בסוכות הושבתי ", ' מכאן שאין הכוונת ר " ' ע לסוכות ממש שעשו להם ' כפישטו , ' ועוד , ' שהסוכות מיועדות לימי החמה בלבד , ' כמו כן אין כוונת ר " ' א לסוכה כנגד " ' שבעה עננים ' הכתובים במסעיהם : ' ארבע מארבע רוחות ואחד למעלה ואחד למטה ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים " ' ( רש " י , במדבר , י ', ל " ד ) , ' שהרי הסוכה כשרה ב " ' שלוש דפנות " ' בלבד ( סוכה , פ " א , משנה א ) , ' ועוד , ' מדוע לא ציותה התורה לזכור במצות סוכה גם את המן והבאר אשר בלעדיהם לא ניתן להתקיים ארבעים שנה במדבר ? ' כלומר , ' לדעת ר " ' ע עיקר כוונת הסוכה היא לזכור את הנהגתם ' התמימה של ישראל ' במדבר , ' שנאמר : " ' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה " ' ( ירמיה , ב ', ב ') , ' ונאמר : " ' מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל " ' ( במדבר , כ " ד , ה ') , ' ופירש הרש " ' י : " ' על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה ", ' דהיינו , ' הישיבה בסוכה " ' תחות צלא דמהימנותא " ' ( זוהר , ויקרא , קג .) ' מחזקת את מדת אהבת ה ' ' דרך קיום מצותיו בתמימות לעין כל כמצות המלך . ' לדעת ר " ' א עיקר כוונת הסוכה היא לזכור את ההנהגה ' הפלאית של ה '' ' ' עם בני ישראל במדבר , ' אשר שיאם מתבטא בהפרדת עם ישראל מן הגויים ושמירתם מכל רע , ' וע " ' י כך הישיבה בסוכה מחזקת את המדה הפנימית של הבטחון בה '. ' כלומר , ' המחלוקת בין ר " ' ע לר " ' א היא איזה כוונה עדיפה , ' לדעת ר " ' ע עדיפה הכוונה החיצונית - ' מעשית של קיום מצות סוכה למען " ' יראה לכל שמצות המלך היא ' עלינו לעשותה ", ' כפי שהדבר בא לידי ביטוי מעשי " ' בסוכות ממש " ' שעשו להם , ' ולדעת ר " ' א עדיפה הכוונה הפנימית - ' רוחנית של קיום מצות סוכה " ' כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ' " ' של הקב " ' ה כפי שהדבר בא לידי ביטוי רוחני בענני הכבוד , ' לפיכך ההלכה הוכרעה כדעת ר " ' א " ' וכן כתוב : ' ' בפיך ובלבבך לעשותו ' ' וקדמונינו אמרו : ' רחמנא לבא בעי . ' ושרש כל המצוות עד שיאהב את השם בכל נפשו וידבק בו , ' וזה לא יהיה שלם אם לא יכיר מעשי השם בעליונים ובשפלים וידע דרכיו " ' ( אבן עזרא , שמות , ל " א , י " ח ) . ' מטעם זה הסביר הרמב " ' ם כי גם ארבעת המינים שבלולב הם לזכר שמחת יציאת ישראל משממון המדבר , ' לפיכך ציוה ה ' ' לזכור זאת ע " ' י אתרוג שהוא הנאה שבפירות , ' הדס שהוא הטוב שבעצי הבשמים , ' לולב שהוא היפה שבעלים , ' וערבה שהיא הטובה באילנות הסרק . '
וכן כתב הטור ( או " ח , תרכה ) : " ' בסוכות תשבו שבעת ימים ' ' וגו ', ' ' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ' ' וגו ', ' תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצוות , ' לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו , ' והוא אשר לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו , ' ואין מי שיאמר לו מה תעשה כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים . ' והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם : ' הם ענני כבודו ' שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש , ' ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ' . ' ואע " ' פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן , ' לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך , ' ולכן צוה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה , ' בזה יראה לכל שמצות המלך היא ' עלינו לעשותה ". '
וכן כתב ה " ' פרי מגדים " ' שהכלל שנפסק להלכה כי : ' המצוות " ' צריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה " ' ( שו " ע , או " ח , ס ', ד ) , ' פירושו לכוון בעת עשית המצוה שרצונו לקיים מצות בוראו שציוהו על כך . ' אבל במצות סוכה הואיל שנאמר : " ' למען ידעו " ' צריך לכוון גם על טעם המצוה , ' וכן כתב ה " ' משנה ברורה " ' ( תרכה , א ) : " ' וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב " ' ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש , ' וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד " ' ( פמ " ג ) . ' כלומר , ' האדם שלא מכוון בקיום מצות סוכה את הטעם הכולל של " ' כי בסוכות הושבתי " ' אינו יוצא ידי חובתו . '
וכן מצאנו שטעם המצוה " ' למען ידעו " ' הוא גם חלק מפרטי קיום מצות סוכה , ' כמובא בגמ ': " ' אמר רבה : ' דאמר קרא ' ' למען ידעו ' דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ' ' עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה , ' למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא " ' ( שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה - רש " י , סוכה , ב .) . ' כלומר , ' בסוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה האדם לא יכול לכוון לטעם מצות סוכה , ' משום שאם האדם לא חש את הקרבה לה ' ' ואת מציאות שכינתו " ' תחות צלא דמהימנותא " ' ( זוהר , ויקרא , קג .) , ' אזי מכלול התנהגותו בסוכה פגום , ' לפיכך צריך האדם לחוש את מציאות השכינה ללא חציצה בסוכתו , ' שנאמר : " ' כי יצפנני בסכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו בצור ירוממני " ' ( תהלים , כ " ז , ה ') , ' על כן חייב האדם להתנהג בסוכה התנהגות ההולמת התנהגות אדם בתוך ארמונו של המלך . '
' זמן סוכות ' : '
זמן יו " ' ט של סוכות נקבע ליום ט " ' ו בתשרי אשר בו חזרו ענני הכבוד להגן על ישראל לאחר העלמותם בעקבות חטא העגל , ' כפי שהסביר הגר " ' א בביאורו לשיה " ' ש ( א ', ג ') ' שלאחר חטא העגל הסתלקו ענני הכבוד וחזרו בט " ' ו בתשרי כאשר ישראל החלו במלאכת המשכן , ' לפיכך חזרת ענני הכבוד " ' לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם " ' ( שמות , מ ', ל " ח ) ' לאחר חטא העגל , ' הם הסיבה למצות הישיבה בסוכה בט " ' ו בתשרי , ' דהיינו , ' לאחר שה ' ' מחל לישראל וניחם על הרעה אשר דבר לעשות לעמו , ' התרוממו ישראל למעמדם הקודם וקבלו את התורה בזכות עצמם ביום הכיפורים שהוא גם " ' יום שניתנו בו לוחות אחרונות " ' ( תענית , ל :) , ' ומיד נגשו לקיים את מצות סוכה בשמחה , ' כך גם בכל שנה לאחר מחילת עוונותיהם של ישראל ביום הכיפורים ישראל נגשים מיד לבצע את מצות סוכה בשמחה , ' שנאמר : " ' למען ידעו ' דרתיכם ", ' דהיינו , ' בעת חזרת הדעת לישראל לאחר יום הכיפורים כשישראל נקיים מן העבירה הנובעת מחסרון בדעת כמובא בגמ ': " ' אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות " ' ( סוטה , ג .) , ' וכן מובא במדרש שט " ' ו בתשרי " ' ראשון הוא לחשבון עונות " ' ( תנחומא , אמור , כב ) , " ' וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן לשמו של הקב " ' ה , ' ואומר להם : ' מה דאזל אזל מן הכא נחיל חושבנא , ' לפיכך משה מזהיר לישראל : ' ' ולקחתם לכם ביום הראשון " ' ( מד " ר , ויקרא , ל , ז ) . ' כלומר , ' מצות סוכה מקשרת במועדה בין העבר ההוה והעתיד של ישראל , ' לפיכך עיקר כוונת מצות הסוכה היא זכירת נס חזרת ענני הכבוד דווקא , ' משום שהם מסמלים את תחילתה של תקופה חדשה ביחסים שבין הקב " ' ה וישראל , ' דהיינו , ' תקופת העמידה בזכות עצמם . '
' פנימיות הסוכה ' : '
עיקרה של מצות הישיבה בסוכה היא : ' מצד אחד שהסוכה תהיה עשויה במתכונת של " ' דירת עראי בעינן ולא מיחייבא במזוזה " ' ( יומא , י :) , ' אך מצד שני יש לדור בתוכה במשך שבעת ימי החג כאילו היא דירה קבועה , ' כמובא בגמ ': " ' כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ' ' ( סוכה , פ " ב , משנה ט ) ' כיצד ? ' היו לו כלים נאים מעלן ' לסוכה , ' מצעות נאות מעלן ' לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה , ' מנא הני מילי ? ' דת " ' ר ' ' תשבו ' ' כעין תדורו , ' מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי " ' ( סוכה , כח :) . ' כלומר , ' נראה לכאורה כי הסוכה מגלמת בתוכה שני הפכים גם דירת עראי וגם דירת קבע , ' אלא שמבנה הסוכה הוא אכן מבנה ארעי , ' אך הכוונות הפנימיות של מצות סוכה מעלות את מבנה הסוכה למבנה קבע בתודעה היהודית , ' דהיינו , ' הישיבה בסוכה ממחישה את בטחונם הקבוע של ישראל בקב " ' ה , ' שנאמר : " ' למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל ", ' לפיכך חידוש הזכרון של שמירת עם ישראל במדבר מעלה את עם ישראל לדורותיו במדרגות הבטחון בה ', ' על כן " ' כל כניסה דסוכה נקיט בלשון עלייה במסכת סוכה , ' לפי שרובן עושין סוכותיהן בראש גגן " ' ( רש " י - שבת , קנד :) , ' דהיינו , ' חז " ' ל המחישו את העליה הרוחנית באמצעות העלאת הסוכה לראש הגג . ' וכן נאמר : " בסכת ' תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת ' " ( ' ויקרא , ' כ " ' ג , ' מ " ' ב ) ' , דהיינו , חג הסוכות נקרא בלשון רבים כנגד הסוכה בעוה " ז והסוכה בעוה " ב , כמובא במדרש : " ' אמר רבי לוי : ' כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הקב " ' ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא " ' ( ילק " ש , איוב , מ ', תתקכז ) , ' וכן נאמר בגמ ': " ' א " ' ר יוחנן : ' עתיד הקב " ' ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן " ' ( ב " ב , עה .) . ' כלומר , ' מצות הסוכה הזמנית מפגינה את בטחונם של ישראל בחיי העוה " ' ב הנצחיים . '
וכן מצאנו שמצות חג הסוכות מבטאת את העליה ברוחנית של חגי תשרי , ' דהיינו , ' עיקר מצות ר " ' ה היא לשמוע קול שופר שהיא למעשה שמיעה פסיבית של האוזן , ' ועיקר מצות יוה " ' כ היא שביתת כל הגוף מכל פעילות גופנית חומרית , ' לעומת זאת עיקר מצות סוכה היא פעילות אקטיבית של כל הגוף " ' אוכל ושותה ומטייל בסוכה ...' ' תשבו ' ' כעין תדורו " ' ( סוכה , כח :) . ' כלומר , ' לאחר החששות והפחד מן הימים הנוראים ציוה ה ' ' על ישראל לצאת מדירת הקבע ולהתקין להם דירה ארעית , ' ע " ' מ להזכירם כי דירתם בעוה " ' ז היא ארעית לצורך השראת השכינה בתחתונים ועיקר דירתם היא דירת הקבע של העוה " ' ב , ' וכן נרמז בפסוק : " ' ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ' ו למקנהו עשה סכת ' על כן קרא שם המקום סכות " ' ( בראשית , ל " ג , י " ז ) ' , ' דהיינו , ' האדם נדרש לעשות לעצמו ולעיסוקיו הרוחניים בית , ' ואילו למקנהו ולעיסוקיו הגשמיים עליו לעשות סוכות ארעיות . ' לפיכך הציווי לאכול ולשתות ולשמוח בדירה הארעית של הסוכה , ' הוא משום " ' שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים , ' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה " ' ( פסחים , קיז .) . ' וכן מצאנו ששלמה המלך ע " ' ה חנך את בנין בית המקדש בימי חג הסוכות ( מלכים - א , ח ', ס " ה ) ' למרות שבניינו הושלם בחשון ( מלכים - א , ו ', ח ') , ' משום שחג הסוכות הוא חג השראת השכינה בסוכות ישראל . '
' מידות הסוכה ' : '
מידות הסוכה מלמדות על הכוונות הרוחניות של מצות סוכה , ' לפיכך נחלקו חכמי התלמוד בטעם פסילת סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה : " ' אמר רבה : ' דאמר קרא ' ' למען ידעו ' דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ' ' עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה , ' למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא ( שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה - רש " י ) . ' רבי זירא אמר : ' מהכא ' ' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ' ' עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה , ' למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות ( שהצללין מגיעין זה לזה מתוך גובהן של דפנות ואין צריך סכך - רש " י ) ... ' ורבא אמר : ' מהכא ' ' בסוכות תשבו שבעת ימים ' ' אמרה תורה : ' כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי , ' למעלה מעשרים אמה ( צריך לעשות יסודותיה ומחיצותיה קבועין שלא תפול - רש " י ) ' אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע " ' ( סוכה , ב .) . ' כלומר , ' שלושת הפירושים מבטאים את עיקר כוונת מצות סוכה שהיא : ' לגרום לאדם תחושת רוחנית של בטחון בה ' ' והרגשה מעשית של ישיבה תחת סכך כנפי השכינה , ' דהיינו , ' תחושת הארעיות מקנה לישראל שמחה ואמונה בעתיד לבוא הנצחי , ' לפיכך אין שואלים בחג הסוכות : ' מה נשתנה ? ' משום שיסוד האמונה הוא בארעיות העוה " ' ז לעומת הנצחיות של העוה " ' ב . '
וכן מצאנו ש הרמב " ' ם פסק להלכה ( סוכה , פ " ד , א ) : " ' שיעור הסוכה גובהה אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה ורחבה אין פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים ", ' והשו " ' ע פסק ( שו " ע , או " ח , תרלט , א ) : " ' כיצד מצות ישיבה בסוכה ? ' שיהיה אוכל ושותה ( ' וישן ומטייל ) ' ( טור - או " ח - תרלט ) ' ודר בסוכה כל שבעת הימים , ' בין ביום בין בלילה , ' כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ". ' ניתן לשאול לכאורה אם סוכה באורך של 60 ' ס " ' מ וברוחב 60 ' ס " ' מ ובגובה 100 ' ס " ' מ כשרה , ' כיצד ניתן לטייל ( טור - או " ח - תרלט ) ' בסוכה ? ' ועוד , ' הרי לגבי סוכה כזו ניתן לומר : " ' מצטער פטור מן הסוכה " ' ( סוכה , כה :) ? ' ועוד , ' כיצד אפשר לדור בסוכה " ' כזו כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה "?. ' אלא שהכוונה היא למטייל בסוכה ע " ' י הכוונות שבמחשבותיו , ' והמצטער בגופו נפטר מצערו מכוח קיומה של מצות סוכה . ' וכן מובא בגמ ': " ' א " ' ר חלבו אמר רב הונא : ' כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו " ' ( ברכות , ו :) , " ' וא " ' ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי : ' כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו " ' ( ברכות , ז :) , ' וכי רק בעבור שאדם קובע מקום לתפילתו מגיע לו שכר כל כך גדול ? ' אלא " ' הקובע מקום לתפלתו " ' פירושו הוא : ' שאין הוא מסיח את דעתו מן התפלה , ' דהיינו , ' אינו מטייל במחשבותיו מחוץ לתפילה ובזכות זה " ' אלהי אברהם בעזרו " ' ו " ' אויביו נופלים תחתיו ". ' ' לפיכך עיקר מצות סוכה היא לעשותה כדוגמת הבית , ' דהיינו , ' אף אם האדם יוצא מן הסוכה לצרכיו כבכל ימות השנה , ' תהא מחשבתו ושאיפתו לשוב ולדור בסוכה ב " ' צילא דימהמנותא ". '
' ושמחת בחגך והיית אך שמח ' : '
התורה מצוה לשמוח באופן מיוחד בחג הסוכות ע " ' י חגיגה פרטית וציבורית , ' שנאמר : ' " חג הסכת תעשה לך שבעת ימים ... ושמחת ' בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך . שבעת ימים תחג לה ' אלהיך במקום אשר יבחר ה '... והיית אך שמח ' " ( ' דברים , ' ט " ' ז , ' י " ' ג - ' ט " ' ו ) ' . כלומר , המצוה היא לשמוח ללא הפוגה במשך כל ימי החג לפיכך מצוה זו היא קשה לביצוע , על כן הגדיר הרמב " ם את המוסג " שמחה " ופסק ( ' שביתת יו " ' ט , ' פ " ' ו , ' יז ) ' : " ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית , וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו , ' שנאמר : ' ' ושמחת בחגך ' ' וגו ', ' אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה , ' יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו ' ". ' וכן כתב רמב " ' ם ( לולב , פ " ח , טו ) : " ' השמחה שישמח אדם בעשיית ' המצוה ובאהבת ' האל שצוה בהן עבודה גדולה היא , ' וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו , ' שנאמר : ' ' תחת אשר לא עבדת את ה ' ' אלהיך בשמחה ובטוב לבב ". ' כלומר , ' למרות שהעצב והשמחה הם ענין של הרגש בכל זאת התורה מצוה על האדם לשלוט על רגשותיו באמצעות שכלו עד שגם הרגש יצטרף לשמחה בעבודת ה ', ' וכן מובא בגמ ': " ' אין עומדין להתפלל ... ' אלא מתוך שמחה של מצוה " ' ( ברכות , לא .) , ' ונאמר : " ' ושבחתי אני את השמחה ', ' שמחה של מצוה ... ' ללמדך שאין שכינה שורה ... ' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה " ' ( שבת , ל :) , ' וכן נאמר : " ' מזמור לדוד ' ' מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה , ' ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים , ' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה , ' שנאמר : ' ' ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה " ' ( פסחים , קיז .) , ' ונאמר : " ' ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים " ' ( שמואל - א , י ', ה ') . ' כלומר , ' אם אין לאדם שמחה פנימית בעבודת ה ' ' יכול הוא להשיגה באמצעות כלי עזר חיצוניים לצורך קבלת השמחה ו " ' כל אחד ואחד כראוי לו ". '
וכן כתב בעל " ' ספר החינוך " ' ( מצוה ט " ז ) : " ' אחרי הפעולות נמשכים הלבבות ", ' דהיינו , ' מעשה השמחה החיצונית גורמת לשמחה הפנימית לפרוץ החוצה . ' לפיכך נפסק להלכה ( שו " ע , או " ח , תקכט , ב ) : " ' חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד , ' הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו . ' כיצד משמחן ? ' הקטנים נותן להם קליות ואגוזים , ' והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו . ' וחייב להאכיל לגר , ' ליתום ולאלמנה עם שאר עניים ". ' והרמב " ' ם פסק ( דעות , פ " ה , א ) : " ' אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש , ' אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו ועל אלו נאמר : ' ' זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם ' ' ושמחה כזו קלון היא להם , ' שנאמר : ' ' וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ". ' לפיכך ציותה התורה : ' " ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך " ( ' דברים , ' ט " ' ז , ' י " ' ד ) ' , דהיינו , חלק משמחת החג היא שמחת הנתינה אשר היא משמחת גם את הנותן וגם את המקבל , ובכך מתאפשר לכלל ישראל לשמוח בשמחת החג .
על כן כתבה התורה את מצוות לקט שכחה ופאה באמצע פרשת קרבנות החגים , כמבואר ברש " י : " אמר רבי אבדימי ברבי יוסף : ' מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים : ' פסח ועצרת מכאן , ' וראש השנה ויום הכפורים וחג מכאן ? ' ללמדך : ' שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי , ' מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו " ' ( רש " י - ויקרא , כ " ג , כ " ב ) . כלומר , התורה הפליגה בשבחו של הנותן מתנות עניים כראוי עד כדי כך ש " ' מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו " ' , ' משום שכאשר האדם זוכר את העניים אף בזמן שמחתו הפרטית מבטיח הוא בכך שלא ישכח את העניים גם בכל ימות החול של השנה . ' לפיכך נתינת מתנות עניים הודגשה דוקא בחג הסוכות משום שסגולת חג הסוכות היא השיוויון והארעיות הגורמים לליכוד ולאיחוד העם כמובא בגמ ': " ' כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת " ' ( סוכה , כז :) . '
משל למה הדבר דומה : ' למלך שציוה על עבדו להעמיס על עגלה את המקרר , ' המיטה וארון הבגדים שבבית העבד , ' ולאחר מכן ציווהו שילך לחלקם לעניים . ' הלך העבד בעצבות למלא אחר מצות המלך , ' וכשחזר העבד למלך כשהוא המום מן העונש לו ולבני ביתו כתוצאה מביצוע מצות המלך , ' אמר לו המלך : ' כבר שלחתי לביתך מקרר חדיש ומשוכלל , ' ומיטת זהב חדשה , ' ואף ארון מלכותי מעץ ארז נדיר . ' אמר לו העבד : ' חבל שלא ציויתני לתת גם את כל הבית ותכולתו , ' כי אז הייתי מקבל ממך ארמון משוכלל . ' וכן מצאנו שהתורה הבטיחה : " ' אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך " ' ( רש " י - דברים , ט " ז , י " א ) . '
כלומר , ' התורה מצוה לשמוח באופן מיוחד בחג הסוכות ע " ' י חגיגה פרטית וציבורית משום שחג הסוכות מבטא מחד גיסא את ארעיותו של האדם באמצעות השמחה במצות הסוכה , ' ומאידך גיסא מציין חג הסוכות את נצחיותם של כלל עם ישראל באמצעות שמחת חג משותפת עם השכבות הנחשלות , ' ובאגידת ארבעת המינים המסמלים את כל הרבדים אשר מהם מורכב עם ישראל . ' וכן מצאנו שכינויו של חג הסוכות הוא גם " ' חג האסיף ", ' שנאמר : " ' וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך ' מן השדה " ' ( שמות , כ " ג , ט " ז ) , ' דהיינו , ' שמחת חג האסיף היא לא רק לבעלי שדות ממש , ' אלא שמחת חג האסיף היא שמחת כל שכבות העם על השלמת כל מעשיהם מן השנה שעברה ע " ' י אגידת ארבעת המינים , ' כמובא במדרש ( מד " ר , ויקרא , ל , יב ) : " ' אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו " ' , לכן רק בתפילות ובקידוש של חג הסוכות וש " ע אומרים : " זמן שמחתינו באהבה ", " ' כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות " ' ( מצודות ציון , משלי , ט " ו , ל ') . '
' נטילת לולב ' : '
יום טוב של חג הסוכות כולל שתי שמחות נפרדות : השמחה האחת היא שמחת יום טוב יתרה מכל שלשת הרגלים אשר שיאה הוא שמחת בית השואבה , עד שאמרו : " כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו " ( ' סוכה , ' פ " ' ה , ' משנה א ) ' , ' ו " ' א " ' ר יהושע בן לוי : ' למה נקרא שמה בית שואבה ? ' שמשם שואבים רוח הקודש " ' ( ' ירושלמי , ' סוכה , ' כב :, ' פ " ' ה , ' הלכה א ) ' , " ' ללמדך שאין השכינה שורה אלא על לב שמח " ' ( ילק " ש , יונה , פ " א , תקנ ) . ' והשמחה השניה היא שמחת נטילת ארבעת המינים לפני ה ' שהיא המשך השמחה על כפרת העוונות ביום הכיפורים , כמובא במדרש : " ' ולקחתם לכם ' ' זה שאמר הכתוב : ' ' אז ירננו כל עצי יער ' ' ( תהלים , צ " ו י " ב ) , ' במי הכתוב מדבר ? ' בישראל ובאומות העולם שהקדוש ברוך הוא דן אותן ביום הכפורים , ' אלו ואלו נכנסין לפני המלך לדין ואין אנו יודעין מי היה מנצח . ' משל למה הדבר דומה ? ' לשני בני אדם שנכנסו לדין לפני המלך ולא היה יודע אדם מה ביניהם אלא המלך בלבד , ' דן המלך אותן ולא היו יודעין הבריות מי נוצח לחברו . ' אמר המלך : ' כל מי שהוא יוצא ובידו אגין ( חרב מונפת ) ' הוו יודעין שהוא נצח . ' כך ישראל ואומות העולם נכנסין לדין ביום הכפורים ואין הבריות יודעין מי נצח , ' אמר הקדוש ברוך הוא : ' טלו לולביכם בידכם שידעו הכל שאתם זכיתם בדין . ' לפיכך אמר דוד : ' ' אז ירננו כל עצי יער , ' לפני ה ' ' ( תהלים , צ " ו , י " ב - י " ג ) , ' אימתי ? ' ' כי בא כי בא לשפוט הארץ ' ' ( תהלים , צ " ו , י " ג ) , ' ביום הכפורים . ' מה ישראל עושין ? ' ממתינים עוד חמשה ימים כדי שידעו הכל שישראל זכו " ' ( תנחומא , אמור , יח ) , ' לפיכך כתיב : ' " ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה '' אלהיכם שבעת ימים " ( ' ויקרא , ' כ " ' ג , ' מ ', ' מ " ' ב ) ' . ' '
על כן נפסק להלכה כי " ' מצות לולב להנטל ביום ראשון של חג בלבד בכל מקום ובכל זמן ואפילו בשבת , ' שנאמר : ' ' ולקחתם לכם ביום הראשון ', ' ובמקדש לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום משבעת ימי החג , ' שנאמר : ' ' ושמחתם לפני ה ' ' אלהיכם שבעת ימים '. ' חל יום השבת להיות בתוך ימי החג אינו ניטל בשבת גזרה שמא יוליכנו בידו ארבע אמות ברשות הרבים כמו שגזרו בשופר " ' ( הרמב " ם , לולב , פ " ז , י " ג ) . ' משחרב בית המקדש התקינו שיהיה לולב ניטל בכל מקום כל שבעת ימי החג זכר למקדש , ' פרט ליום שבת אפילו ביום הראשון שחל בשבת " ' מפני בני הגבולין הרחוקים שאינן יודעין בקביעת החדש כדי שיהיו הכל שוין ' בדבר זה " ' ( הרמב " ם , לולב , פ " ז , י " ז ) , ' ובעיקר משום הגזרה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים , ' דהיינו , ' מפאת קדושת השבת נדחה פרסום ההוכחה לנצחונם של כלל ישראל בדין ביום אחד נוסף . '
נמצאנו למדים כי עיקר מצות נטילת לולב היא ביום הראשון של חג הסוכות " ' כדי שידעו הכל שישראל זכו " ' ( תנחומא , אמור , יח ) ' בדין ביום הכיפורים , ' א " ' כ מדוע " ' התקין ריב " ' ז שיהא לולב ניטל במדינה שבעה ' זכר למקדש ' "? ' אלא ש " ' תקנה זו עם כל התקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי משחרב בית המקדש , ' כשיבנה בית המקדש יחזרו הדברים לישנן " ' ( הרמב " ם , לולב , פ " ז , ט " ו ) , ' דהיינו , ' ע " ' מ לשמר בקרב ישראל את זכר ימי בית המקדש , ' אשר בהם כפרת עוונותיהם של ישראל בוצעה בעיקרה באמצעות עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים , ' לפיכך די היה ליטול את הלולב ביום הראשון של סוכות " ' בכל מקום ובכל זמן ואפילו בשבת " " ' כדי שידעו הכל שישראל זכו " ' ( תנחומא , אמור , יח ) ' בדין ביום הכיפורים , ' אולם משחרב בית המקדש כפרתם של ישראל מתבצעת ע " ' י כלל ישראל בכל מקום שהם , ' לפיכך נדרשים כלל ישראל להתחבר בינהם לאגודה אחת לאורך זמן בכדי שיכפרו " ' אלו על אלו ". ' וכן מובא במדרש ( מד " ר , ויקרא , ל , יב ) : " ' פרי עץ הדר ' ' אלו ישראל : ' מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים , ' ' כפות תמרים ' ' אלו ישראל : ' מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים , ' ' וענף עץ עבות ' ' אלו ישראל : ' מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה , ' ' וערבי נחל ' ' אלו ישראל : ' מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים , ' ומה הקב " ' ה עושה להם ? ' לאבדן אי אפשר , ' אלא אמר הקדוש ברוך הוא : ' יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ". ' לפיכך מצות נטילת לולב כוללת את נטילת כל ארבעת המינים יחדיו ע " מ שבמשך שבעה ימים יושפעו כלל ישראל מן התכונות הטובות שיש בכל אחד מהם . כלומר , אפילו הצדיק המסומל באתרוג אשר תורם מתכונותיו בריח וטעם לאחרים לומד מיתר המינים כי התשובה מאהבה גורמת לשלושת הרבדים הנמוכים בחברה להתעלות למעלה גבוהה יותר ממעלתו של הצדיק , לכן מברכים " על נטילת לולב הואיל וגבוה מכולן " (סוכה, לז:) , דהיינו , משום שהלולב במינו הוא הגבוה מכולם לפיכך נבחר הלולב ליצג את מעלתם של הרבדים הנמוכים בחברה אשר התעלו למעלה רמה בזכות התשובה מאהבה .
וכן מצאנו שחז " ל נתנו טעמים נוספים לבחירתם של ארבעת המינים אשר מתוכם עולה הצורך בנטילת לולב במשך כל ימי החג : ' בעל " ' ספר החינוך " ' מסביר כי האתרוג דומה ללב מקום הבינה לרמוז לאדם שיעבוד את ה ' ' בשכלו , ' הלולב דומה לשדרה שהוא עיקר מבנהו של גוף האדם לרמוז לאדם שיקדיש את כל גופו לעבודת הבורא , ' ההדס דומה לעינים לרמוז לאדם שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו , ' והערבה דומה לשפתיים לרמוז לאדם שישים רסן בפין ויזהר בדבריו ביום שמחתו . ' וכן כתב הרדב " ' ז בטעמי המצוות כי ה ' ' בחר באלו ארבעת המינים שהם כדוגמת כל אברי האדם , ' כי כל עבודתינו תלויים במחשבה בדיבור ובמעשה , ' והרי אתרוג דומה ללב שבו תלויה כל המחשבה , ' והערבה דומה לעינים שהם סרסורי העבירה , ' וההדס דומה לשפתיים שהוא מקור הדיבור , ' והלולב דומה לשדרה שהוא בנין כל גופו של האדם , ' לפיכך בהסתכל האדם באלו ארבעת המינים יכוון מחשבתו לעבודתו ולא יתגאה ויתנשא ברוב תבואתו ולא יתור אחרי לבבו ואחרי עינו . ' כלומר , ' נטילת ארבעת המינים במשך שבעת ימי חג השראת השכינה נותנת לאדם אנרגיות חיוביות להמשך קיום התורה והמצוות במשך כל השנה . '
' הפטרת חג הסוכות ' : '
בהפטרת יו " ט של סוכות המנבאת את העתיד לבוא נאמר : " והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה '' צבאות ולחג את חג הסכות ' . והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך ה ' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם . ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף ה ' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות ' . זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות ' " ( ' זכריה י " ' ד , ' ט " ' ז - ' י " ' ט ) ' , נבואה זו נראית תמוהה לכאורה : משום שהטעם למצות סוכה הוא : " כל האזרח בישראל ישבו בסכת . למען ידעו דרתיכם ' כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה ' אלהיכם " ( ' ויקרא , ' כ " ' ג , ' מ " ' ב - ' מ " ' ג ) ' , ' דהיינו , ' ה ' ' נתן לישראל את מצות הסוכה בכדי להזכירם את החיבה המיוחדת שה ' ' רחש להם באמצעות ענני הכבוד ולא לגויים ? ' ועוד , ' הרי גם בעתיד לבוא כשהקב " ' ה יתן לגויים הזדמנות נוספת לקבל עליהם את מצוות התורה , ' ה ' ' ינסה את הגויים דוקא במצוה הקלה של סוכה והם יכשלו במבחן , ' כמובא בגמ ': " ' כל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא ... ' מיד הקב " ' ה יושב ומשחק עליהן " ' ( ע " ז , ב :) , ' א " ' כ מדוע ה ' ' יעניש את הגויים על שלא יבואו לחגוג את חג הסוכות ? ' ועוד , ' הרי במצות סוכה ישראל שוכנים " ' תחות צלא דמהימנותא " ' ( זוהר , ויקרא , קג .) , ' ומשה רע " ' ה " ' בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו , ' שנאמר : ' ' ונפלינו אני ועמך ' ' ( ברכות , ז .) , ' א " ' כ מדוע מצוה ה ' ' על הגויים לחוג את חג הסוכות ? '
אלא נלענ " ' ד כי בית המקדש וחג הסוכות מסמלים את מרכזיות בית המקדש שבירושלים ואת אחריותם של עם ישראל על שלומם של אומות העולם , ' כמובא בגמ ': " ' א " ' ר אליעזר : ' הני שבעים פרים כנגד מי ? ' כנגד שבעים אומות , ' פר יחידי למה ? ' כנגד אומה יחידה , ' משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו : ' עשו לי סעודה גדולה , ' ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך . ' א " ' ר יוחנן : ' אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו , ' בזמן שבהמ " ' ק קיים מזבח מכפר עליהן , ' ועכשיו מי מכפר עליהן ?" ' ( סוכה , נה :) , ' וכן נאמר במשנה : " ' ובחג נדונין על מים " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') , ' דהיינו , ' כל אספקת שפע המים לאנושות נקבעת בחג הסוכות בזכות ניסוך המים במקדש בשבעת ימי חג הסוכות . ' לפיכך בעתיד לבוא כאשר הגויים יכירו בעובדה שה ' ' בחר בישראל להנהיג את העולם מירושלים ע " ' מ להטיב עמהם , ' אז הקב " ' ה יחייבם לחגוג את חג הסוכות אשר בעבודת שבעים הקורבנות מתכפר להם , ' שנאמר : " ' כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה ' ' לעבדו שכם אחד " ' ( צפניה , ג ', ט ') , ' אולם אם הגויים לא יכירו בעובדות אלה ה ' ' יענישם בשל כך " ולא עליהם יהיה הגשם " משום שהדבר מוכיח כי הגויים מבעטים שוב בהשראת השכינה בחג הסוכות , ' וכן מצאנו שמלחמת של " ' גוג " ' ( יחזקאל , ל " ט , א ') ' ומגוג תהיה בחג הסוכות ( רד " ק , ישעיה , ס " ו , כ " ג ) . ' כלומר , ' חגיגת חג הסוכות ע " ' י חסידי הגויים היא הכרה בעובדה שה ' ' בחר בישראל להנהיג את העולם מירושלים , ' שנאמר : " ' ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת ... ' ובניתיה כימי עולם " ' ( עמוס , ט ', י " א ) . ' לפיכך נאמר בברכה האמצעית של יום טוב בערבית , ' בשחרית , ' ובמנחה : " ' אתה בחרתנו מכל העמים ( בעת יציאת מצרים בפסח ) ' אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות ( בעת קבלת התורה בשבועות ) ' וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת " ' ( בעת חג הסוכות ) . '
' לסיכום : '
נמצאנו למדים מן האמור לעיל כי מצות סוכה מחזקת את בטחונם של ישראל לדורותיהם בהבטחת ה ' לשמור על עמו ישראל בעבר בהווה ובעתיד , וגם מחזקת בקרבם את הכרת הטוב , לפיכך המגורים במבנה הארעי של הסוכה לאחר אסיפת רוב " ' כל הפירות " ' ( סיפרא , אמור , יב ) ' מן השדות ממחיש לישראל את ארעיות העוה " ' ז לעומת מבנה הקבע המובטח להם בעוה " ' ב , ' ומתוך כך תחושת הארעיות מקנה לישראל שמחה ואמונה בעתיד לבוא הנצחי . ' על כן מצות השמחה בחג היא מצוה גשמית ורוחנית הכוללת את חובת שיתופם של כל הרבדים בעם ישראל לשמחה , ' הן ע " ' י מצוות נתינת מתנות חומריות לעניים ברכוש , ' והן ע " ' י נטילת ארבעת המינים המסמלת את חיבורם הרוחני של כלל ישראל לאגודה אחת בכדי שיכפרו אלו על אלו . ' מטעם זה עתיד ה ' ' לנסות את הגויים דוקא במצוה הקלה של סוכה והם יכשלו במבחן , ' כמובא בגמ ': " ' כל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא ... ' מיד הקב " ' ה יושב ומשחק עליהן " ' ( ע " ז , ב :) , ' דהיינו , ' ה ' ' מציין לשבח את מסירותם של ישראל בקיום מצוות ע " ' י מבחן מצות סוכה . ' וכן מצאנו שבזכות חגיגת חג הסוכות ע " ' י חסידי הגויים בעתיד לבוא , ' ה ' ' יוכיח לגויים כי הוא בחר בישראל לעם סגולה בכדי להנהיג את העולם מירושלים , ' כאמור בהפטרת יו " ט של סוכות : " והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה ' צבאות ולחג את חג הסכות " ( ' זכריה י " ' ד , ' ט " ' ז ) ' .
יה " ' ר שיזכנו ה ' ' לשנים רבות ולשמחה יתרה בחגים ובמועדים טובים ונזכה לראות " ' כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן " ' ( ערכין , ד .) , ' ויתקיים בנו מקרא שכתוב : " ' כה אמר ה ' ' עוד ישמע במקום הזה ... ' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את ה ' ' צבאות כי טוב ה ' ' כי לעולם חסדו מבאים תודה בית ה ' ' כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר ה '" ' ( ירמיה , ל " ג , י '- י " א ) , ' " והיה ה ' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה ' אחד ושמו אחד " ' ( זכריה , י " ד , ט ') . '
העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה בפרי החג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_xgim_2