ביאור:חג הפסח בימי יהושע - סגירת מעגל היציאה ממצרים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



יהושע ה' י-יב:

" "וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ:" (שימו לב למשחק המילים המכוון...)

"וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן, וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא" "

לדעת חז"ל, וכן לאור העובדה שבני ישראל לא היו נימולים בדרך, הפסח היחיד שנעשה עד עתה הוא הפסח של השנה השניה ליציאת מצרים (במדבר ט') (וכמובן – פסח מצרים, שנחגג במצרים עצמה) .

למרות הקשר העמוק בין הפסח למילה, ניתן לראות שסיפור הפסח פותח פרשיה חדשה. זאת בשל הפתיחה, "ויחנו בני ישראל בגלגל", אשר מחזירה אותנו אל חניית ישראל בגלגל מיד לאחר מעבר הירדן.

בט"ו בניסן, 40 שנה לפני כן, יצאו כל צבאות בני ישראל מארץ מצרים. 40 שנה מאוחר יותר, פחות 5 ימים, נכנסו בני ישראל אל הארץ שהובטחה להם. הפסח חוזר גם כאן, ו'סוגר' את הסיפור.

כאן הושלמה בעצם יציאת מצרים, שכל מטרתה היתה קבלת התורה ולבסוף קבלת הארץ. בני ישראל עשו פסח במצרים, ערב יציאת מצרים, וכן כאן – מיד לאחר שתהליך זה הסתיים. (ואולי הפסח שעשו במדבר הוא הפסח של "קבלת התורה"?)

מעט לאחר יציאת מצרים, לאחר שנגמרה הצידה שישראל הוציאו איתם ממצרים, החל העם לאכול מן מן השמים. גם כאן נסגר מעגל: ברגע שלישראל יש שוב אוכל – הפעם "מעבור הארץ", שובת המן ולא יורד עוד.

השימוש בשורש שב"ת רומז, אולי, לקשר שבין השבת למן. כפי שהמן שבת בכל יום שבת, כך הוא שבת כשישראל הגיעו לארצם – את שביתתו הסופית. ואכמ"ל.

גם סיפור זה (כמו סיפור המילה ) מתקשר הרבה יותר לארועי הכניסה לארץ, מאשר לשלב הבא – כיבוש הארץ. ניתן לומר שכאן באמת מסתיימת חטיבת הכניסה לארץ, משום שהסיפור הבא – בו יהושע פוגש את שר צבא ה', הוא לכאורה פתיחה מובהקת לסיפור כיבוש הארץ. בכפית הבאה נדון בסיפור זה ובמבנה של כל חטיבת הכניסה לארץ, ואולי נראה שהדברים לא חד משמעיים.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של נריה קליין שפורסם לראשונה בכפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 5 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/yhojua/ya-05-1012