ביאור:ושננתם ביצה ד משנה ד

משנה ד'

אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת:

אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי דרכם של יוצרי הנרות היה לגבל טיט בצורה של ביצה, ולאחר מכן לתחוב בתוכו את היד בצורה של אגרוף כדי לעשות בנר גומה ועל ידי כך היה מקום לשים בתוכו שמן ופתילה. המשנה אומרת שאסור לחקוק את הנר באופן זה ביום טוב משום שעל ידי כך הוא עושה כלי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב אסור להניח גחלים בצד ועל ידי כך להכין מהם פחמים משום שכך היו עושים צורפי הזהב ולכן נחשב הדבר כעשיית כלי. וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת נחלקו תנא קמא ור' יהודה בדין חיתוך פתילות הנרות ביום טוב. תנא קמא אוסר לחתוך את פתילות הנרות ואילו ר' יהודה מתיר לחתוך את הפתילות על ידי שהוא מניח את ראשי הפתילה בשני נרות סמוכים זה לזה, מדליק את הפתילה באמצע ועל ידי כך הפתילה נחלקת מאליה בין שתי הפתילות: