ביאור:ושננתם ביצה ג משנה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משנה ה'[עריכה]

בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה. וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ, לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם:


בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ בהמת קדשים שמתה ביום טוב, אסור להזיזה ממקומה, היות והיא נחשבת למוקצה (ובבהמת חולין מותר להזיז אותה אם הייתה גוססת עוד מערב יום טוב, היות ומותר להאכיל את בשרה לכלבים). וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה. וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ, לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם היה מקרה בו שאלו את ר' טרפון לגבי דין בהמת קדשים שמתה ביום טוב ולגבי דין חלה שהופרשה וניתנה לכהן והיא נטמאה ביום טוב (שדינה להישרף אך אסור לשרוף אותה ביום טוב), ור' טרפון בא לבית המדרש כדי לברר את דינם, ואמרו לו שהדין הוא שאסור להזיז אותם ממקומם: