ביאור:ושננתם ביצה ב משנה א

משנה א'

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר הוֹתִיר לַשַּׁבָּת, וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא, סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת:

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר הוֹתִיר לַשַּׁבָּת מותר לבשל ביום טוב עצמו עבור סעודות שאוכלים אותם ביום טוב. לכן, במקרה ויום טוב חל ביום שישי (ערב שבת), אסור לבשל מיום טוב לשבת, אולם מותר לאדם לבשל ליום טוב ומה שנותר מבישולים אלה, מותר לאוכלם בשבת. וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת מותר לעשות ביום טוב שחל בערב שבת "עירוב תבשילין", דהיינו: שמכין תבשיל בערב יום טוב לצורך השבת, ולאחר מכן מותר לו לבשל ביום טוב עבור השבת. סיבת ההיתר היא משום שכאשר התחיל כבר בערב יום טוב לבשל עבור השבת, הוא עירב את המאכלים שהוא מכין לצורך יום טוב ולצורך שבת, ויוצא שכאשר הוא מכין ביום טוב תבשיל לצורך שבת, הוא מכין את התבשיל גם עבור יום טוב. בגמרא נחלקו בטעם האיסור לבשל ביום טוב עבור שבת (וממילא גם בסיבה שמועיל עירוב תבשילין)" יש אומרים שעל ידי שיתחיל בהכנת התבשילין בערב יום טוב עבור שבת – הוא לא יבוא לידי שכחת השבת, ויש אומרים שהסיבה היא להדגיש לאנשים את איסור הכנת תבשילים מיום טוב ליום חול על ידי שיאמרו: אם אסור להכין תבשילים ביום טוב עבור שבת, קל וחומר שאסור להכין תבשילים מיום טוב ליום חול.בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תַּבְשִׁיל אֶחָד נחלקו בית שמאי ובית הלל במספר התבשילים שצריך להכינם מערב יום טוב לצורך עירוב תבשילין: בית שמאי סוברים שיש להכין שני תבשילים משום שאדם בדרך כלל מכין לפחות שני תבשילים בשבת, ואם יכין רק תבשיל אחד, לא יהיה הדבר ניכר שעשה זאת לצורך שבת. בית הלל סוברים שמספיק להכין רק תבשיל אחד, משום שפעמים רבות אדם מכין רק תבשיל אחד לשבת. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין בית שמאי מודים לבית הלל שכאשר אדם מכין דג וביצה (היה להם מעין תבשיל שהיו מכינים דג עם ביצה עליו), שהדבר נקרא שני תבשילים ושיכול להסתמך על כך. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא, סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת במקרה ואדם אכל בטעות את עירוב התבשילין לפני שהתחיל לבשל, או שהמאכל שבושל לשם העירוב תבשילין אבד – אסור לו להתחיל לבשל ביום טוב עבור שבת. אולם, אם נשאר כזית תבשיל, גם אם רובו נאכל לפני שהספיק להתחיל לבשל ביום טוב עבור שבת, מותר לבשל ביום טוב עבור שבת: