ביאור:ושננתם ביצה א משנה י

משנה י'

מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם, וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְיוֹם טוֹב, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ:

מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין מותר לאדם לשלוח לחברו ביום טוב בגדים, בין אם הם תפורים (וראויים ללבישה) ובין אם הם אינם תפורים, ולמרות שאינם ראויים ללבישה, הם ראויים לשימוש ככיסוי. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם גם בגדים שיש בהם כלאיים, אם מותר להשתמש בהם במקרים מסוימים (כגון שהם עשויים מחומר קשה והם אינם מחממים את הגוף – ואז מותר לשבת עליהם). וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד כל ההיתר לשלוח בגדים לחברו ביום טוב הוא רק כאשר לחברו יש צורך בבגדים ביום טוב עצמו. אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר אסור לשלוח לחברו ביום טוב סנדל שמחופה במסמרים, הואיל וחכמים גזרו שאסור לצאת בסנדל המסומר בשבת ביום טוב משום אסון שארע פעם עם סנדל המסומר, וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר וכן אסור לאדם לשלוח לחברו ביום טוב נעל שאינו תפור, משום שהוא אינו ראוי לשימוש. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן ר' יהודה סובר שאסור לאדם לשלוח לחברו ביום טוב גם נעליים בצבע לבן, משום שהנעליים צריכים להיצבע על ידי אומן, ובמקומו של ר' יהודה לא היו רגילים לצאת בנעליים לבנות. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְיוֹם טוֹב, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ המשנה מסיימת את הפרק בכלל לגבי מה מותר לאדם לשלוח לחברו ביום טוב: דבר שניתן להשתמש בו ביום טוב – מותר לשלוח לחברו ביום טוב: