ביאור:ושננתם ביצה א משנה ט

משנה ט'

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין נחלקו בית שמאי ובית הלל בעניין שליחת משלוח של דברי מאכל זה לזה. דעת בית שמאי היא שמותר לשלוח רק "מנות", דהיינו, דברים שכבר מוכנים לאכילה. דעת בית הלל היא שמותר לשלוח גם בהמה, חיה או עוף, גם אם בעל החיים עדיין חי, היות ומותר לשחוט את הבהמות האלה ביום טוב ולהכינם למאכל. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה דעת תנא קמא היא שמותר לאדם לשלוח לחברו ביום טוב שמן, סולת וקטניות, אך אסור לשלוח תבואה משום שאסור לטחון ביום טוב, וממילא לחברו אין מה לעשות עם התבואה ביום טוב. רבי שמעון מתיר לשלוח גם תבואה משום שטמנם טחינה במטחנה אסורה ביום טוב, אך מותר לכתוש את התבואה במכתשת: