ביאור:ושננתם ביצה א משנה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משנה ד'[עריכה]

זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים, שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה, אֲסוּרִים. שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים:


זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים במקרה והאדם זימן בערב יום טוב לשחוט את היונים שבשובך, אלא שלאחר שעלה ביום טוב לשובך ליטול משם את הגוזלות ולשחטם, התברר שהגוזלות היו בצבע שונה ממה שזימן, כגון שזימן גוזלות שחורים והתברר שהגוזלות שבקן היו לבנים או ההיפך, אסור לו ליטול את הגוזלות ביום טוב, היות ואנו אומרים שאין אלה הגוזלות שזימן. שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה, אֲסוּרִים במקרה וזימן שתי גוזלות בערב יום טוב, וביום טוב עצמו היו שלש גוזלות בקן, אסור לו לקחת את הגוזלות, היום ואיננו יודעים איזה מהגוזלות הוא זימן. שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים כאשר הוא זימן שלש גוזלות בערב יום טוב, וכשעלה ביום טוב עצמו התברר שהיו רק שתי גוזלות, מותר לו לקחתן, הואיל ואנו אומרים שהגוזל השלישי פרח לו. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים כאשר זימן את הגוזלות שהיו בתוך הקן, וכשעלה לקן מצא את הגוזלות לפני הקן, אסור לו לקחת את הגוזלות שעומדות לפני הקן, היות ואנחנו חוששים שמא אין אלה אותן גוזלות שזימן. אולם, כאשר בכל האזור יש רק את הגוזלות האלה, מותר לו לקחת את הגוזלות שלפני הקן, היות ואנחנו אומרים שהן אותן גוזלות שהיו בתוך הקן: