ביאור:וחי אחיך עמך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(ויקרא כה לו): "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ "

בספרא (פרשת בהר, סימן עה): "

  • "זו דרש בן פטורי: שנים שהיו הולכים במדבר, ואין ביד אחד אלא קיתון של מים, אם שותהו אחד מגיע ליישוב, ואם שותים אותו שניים מתים - דרש בן פטורי: ישתו שניהם וימותו, שנאמר וחי אחיך עמך.
"
  • "אמר לו רבי עקיבא: וחי אחיך עמך - חייך קודמים לחיי חברך" ".

שתי קושיות יש להקשות על מדרש זה:

א. איך ייתכן, שבן פטורי ורבי עקיבא משתמשים באותו נימוק - הפסוק וחי אחיך עמך - כדי להצדיק מסקנות שונות ואף מנוגדות?

ב. ובכלל, איך ייתכן שגם בן פטורי וגם רבי עקיבא דורשים את הפסוק על שני אנשים שהולכים במדבר, והרי הפסוק (כמו הפסוקים שלפניו ואחריו) מדבר על ענייני הלוואות וריבית?! ואכן, בגמרא, בבא מציעא סב. , למד ר' נחמן בר יצחק מפסוק זה, שמי שחטא והלווה בריבית, צריך להחזיר את הריבית ללווה, כדי לעזור לו לשקם את חייו; הפירוש של ר' נחמן בר יצחק מתאים להקשר, אבל הפירוש של בן פטורי ור' עקיבא לא מתאים!

מלבי"ם ענה לשאלה א: "כבר בארנו (קדושים סימן לב) שיש הבדל בין אתו ובין עמו, שמילת עמו מציינת ששניהם שוים. ומזה דרש בן פטורי שישתו שניהם וימותו, כי אין לו שום קדימה על חברו. ורבי עקיבא מדייק וחי עמך, ששוה אליך לחיות עמך, לא אל שימותו שניהם[ובבבא-קמא דף קיב, ובבבא-מציעא דף סב, דלר' אלעזר פירושו שיחזיר לו הריבית למען יחיה עמו; ולר' יוחנן צריך הקרא לדרשה הנזכרת פה]", כלומר כל אחד מהחכמים הדגיש מילה אחרת בפסוק - בן פטורי הדגיש את המילה עמך המציינת את השיוויון המוחלט, ורבי עקיבא הדגיש את המילה וחי; כשהמדרש כתוב לפנינו, אנחנו לא יכולים לראות את ההדגשות, אבל כשהחכמים אמרו את דבריהם, הם הטעימו את המילה המודגשת, והתלמידים הבינו היטב את ההבדל ביניהם.

ב. נראה לי, שאחד הטעמים של איסור לקיחת ריבית הוא השיוויון - שיוויון בין הלווה למלווה. ריבית יוצרת חוסר-שיוויון בכך שהיא מאפשרת לאדם אחד להרוויח כסף בלי לעבוד, בעוד שהאדם השני צריך לעבוד ואינו מרוויח כסף - הכסף שהוא מרוויח מתבזבז על הריבית. האיסור על הלוואה בריבית נועד להבטיח את השיוויון - להבטיח שהעשיר והעני יוכלו לחיות ולהתפרנס בהגינות - שכל מי שעובד, יקבל את השכר המגיע לו על עבודתו, לא יותר ולא פחות.

בן פטורי הרחיב את העיקרון הזה, עיקרון השיוויון, מענייני כספים לענייני נפשות;

ורבי עקיבא חלק עליו, ואמר שהעיקרון מתייחס רק למצב שבו שני הצדדים יכולים לחיות, ולא למצב שבו אנשים נלחמים על חייהם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/wy-25-36