ביאור:התנגדות למלוכה = התנגדות לעבדות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הרבה נכתב על ההתנגדות למלוכה בתנ"ך. במאמר זה ברצוני לתרום תרומה צנועה לדיון ולנסות להסביר את הטעם להתנגדות זו.

לאחר שבני ישראל ביקשו משמואל שימנה להם מלך, הוא הסביר להם את "משפט המלך" אשר ימלוך עליהם - מה המלך יעשה, ומה יהיו סמכויותיו (לגבות מסים, לגייס לעבודות כפיה, וכו'). בסוף "משפט המלך" הוא אמר (שמואל א ח יז): "...ואתם תהיו לו לעבדים". נראה שהמשפט הזה מסכם בצורה תמציתית את משמעות המלוכה: מלוכה היא שעבוד; כשיש מלך, הוא יכול לכפות על כל העם לעשות את רצונו, כך שכולם למעשה עבדים שלו (ראו הגדרת המשטר המלוכני ).

התורה מתנגדת לעבדות ומשתדלת לצמצם את העבדות של אדם לאדם במידת האפשר . לכן, גם בפרשת המלך בספר דברים , התורה לא נותנת למלך שום סמכויות, אלא רק מגבילה אותו , ומחייבת אותו "לבלתי רום לבבו מאחיו" - שלא יתנהג כאדון אל עבדים, אלא כשווה אל שוים.

בנוסף לכך, המצוה למנות מלך בתורה מתייחסת רק ל" מלך אשר יבחר ה' " - מלך שה' בוחר בפירוש (" "על ידי נביא" " - ספרי); כשה' בוחר מלך, העם למעשה משועבד לה' ולא לבשר ודם.

מצד שני, התורה לא מונעת לגמרי את העבדות, ומאפשרת לאדם למכור את עצמו לעבד גם לבשר ודם, אם הוא רוצה. ולכן, כאשר בני ישראל בימי שמואל החליטו שהם רוצים "מלך ככל הגויים," מלך שישעבד אותם, ה' לא מנע זאת מהם, אלא רק הבהיר להם (על-ידי שמואל) שמדובר כאן בעבדות, ובחר עבורם את המשעבד "הכי פחות גרוע".

ובכל זאת, הרצון להשתעבד לבשר ודם, גם אם הוא "הרע במיעוטו" היה רע בעיני ה'.

ראו: סיכום הדעות .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/mluka_wavdut