ביאור:התדרדרות אל העוני
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(ויקרא כה כה-נה)
[ע"פ רש"י] הקטע בויקרא כה כה-נה מתאר אדם שנעשה בהדרגה יותר ויותר מסכן:
- בהתחלה הוא מוכר חלק מהשדה שלו: ""כי ימוך אחיך, ומכר מאחוזתו..."" (28-25)
- אח"כ הוא מוכר את הבית שלו: ""ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה..."" (34-29)
- אח"כ נגמר לו כל הכסף והוא צריך כבר לקחת הלוואה כדי לקנות אוכל: ""וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עימך, והחזקת בו... את כספך לא תיתן לו בנשך, ובמרבית לא תיתן אכלך"" (38-35)
- אח"כ גם זה לא מספיק לו והוא נאלץ למכור את עצמו לאחיו היהודי: " ""וכי ימוך אחיך עימך, ונמכר לך..."" " (46-39)
- אח"כ הוא נאלץ למכור את עצמו לגוי: ""וכי תשיג יד גר ותושב עימך, ומך אחיך עימו, ונמכר לגר תושב עימך, או לעקר משפחת גר..."" (55-47).
[ע"פ כלי-יקר] גם הביטוי שמתאר את המסכנות שלו משתנה בהתאם: בהתחלה הוא מנסה להסתיר את מצבו אבל כשהמצב נעשה גרוע יותר הוא נאלץ לחשוף אותו, כמו שכתוב ""ומטה ידו עימך ", "כי ימוך אחיך עימך ", "ומך אחיך עימו "" . וגם בזה יש הדרגה:
- בהתחלה ""כי ימוך אחיך"" - הוא נעשה 'מך' (נמוך, עני) אבל זה עדיין לא ידוע לכולם (לא כתוב "עימך"): הוא בסה"כ מוכר חלק מהשדה או את הבית.
- אח"כ ""כי ימוך אחיך, ומטה ידו עימך "" - הוא עדיין לא מגלה לכולם שהוא 'מך', אבל הוא נאלץ לגלות ש'מטה ידו' (חסר לו קצת כסף ביד - הוא רק צריך הלוואה).
- אח"כ ""כי ימוך אחיך עימך "" - הוא כבר נאלץ לגלות לכל אחיו שהוא 'מך' לגמרי (ואין לו בכלל כסף - ולכן הוא נאלץ למכור את עצמו).
- ואח"כ ""ומך אחיך עימו "" - הוא נאלץ לגלות את מצבו לא רק ליהודים אלא גם לגויים.
הטבלה הבאה מסכמת את כל הקטע:
|
25-28 |
כי ימוך אחיך |
ומכר מאחוזתו |
ובא גואלו הקרוב אליו, וגאל את ממכר אחיו. ואיש כי לא יהיה לו גואל, והשיגה ידו, ומצא כדי גאולתו: וחישב את שני ממכרו, והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו; ושב לאחוזתו. ואם לא מצאה ידו די השיב לו: והיה ממכרו ביד הקונה אותו עד שנת היובל; ויצא ביובל, ושב לאחוזתו. {ס} |
|
29-34 |
ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה |
והייתה גאולתו עד תום שנת ממכרו: ימים תהיה גאולתו. ואם לא ייגאל עד מלאות לו שנה תמימה - וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו: לא ייצא ביובל. ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב -- על שדה הארץ ייחשב: גאולה תהיה לו, וביובל ייצא. וערי הלויים - בתי ערי אחוזתם: גאולת עולם תהיה ללויים. ואשר יגאל מן הלויים - ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל: כי בתי ערי הלויים היא אחוזתם בתוך בני ישראל. ושדה מגרש עריהם לא יימכר: כי אחוזת עולם הוא להם. {ס} | |
|
35-38 |
וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עימך, |
והחזקת בו, גר ותושב וחי עמך. |
אל תקח מאיתו נשך ותרבית, ויראת מאלוהיך; וחי אחיך עימך. את כספך לא תיתן לו בנשך; ובמרבית לא תיתן אכלך. אני ה' אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען, להיות לכם לאלוהים. {ס} |
|
39-46 |
וכי ימוך אחיך עימך, |
ונמכר לך |
לא תעבוד בו עבודת עבד. כשכיר כתושב יהיה עימך; עד שנת היובל יעבוד עימך. ויצא מעימך - הוא ובניו עימו; ושב אל משפחתו, ואל אחוזת אבותיו ישוב. כי עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים; לא יימכרו ממכרת עבד. לא תרדה בו בפרך; ויראת מאלוהיך. ועבדך ואמתך, אשר יהיו לך: מאת הגויים אשר סביבותיכם - מהם תקנו עבד ואמה. וגם מבני התושבים הגרים עימכם - מהם תקנו, וממשפחתם אשר עימכם, אשר הולידו בארצכם; והיו לכם לאחוזה. והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם, לרשת אחוזה; לעולם בהם תעבודו; ובאחיכם בני ישראל, איש באחיו, לא תרדה בו בפרך. {ס} |
|
47-55 |
וכי תשיג, יד גר ותושב עימך, ומך אחיך עימו; |
ונמכר לגר תושב עימך, או לעקר משפחת גר. |
אחרי נמכר - גאולה תהיה לו: אחד מאחיו יגאלנו. או דודו או בן דודו יגאלנו, או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו; או השיגה ידו, ונגאל. וחישב עם קונהו משנת הימכרו לו עד שנת היובל; והיה כסף ממכרו במספר שנים, כימי שכיר יהיה עימו. אם עוד רבות בשנים - לפיהן ישיב גאולתו מכסף מקנתו. ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל -וחישב לו; כפי שניו ישיב את גאולתו. כשכיר שנה בשנה יהיה עימו; לא ירדנו בפרך לעיניך. ואם לא ייגאל באלה -ויצא בשנת היובל, הוא ובניו עימו. כי לי בני ישראל עבדים -עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים: אני ה' אלוהיכם. |
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-25