ביאור:השמש של שמשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בכמה מקומות מתואר כוחו של שמשון כאשר הוא משתחרר מכבלים:

"זמן"

"פסוק"

אחרי שבני-יהודה אסרו אותו בסעיף-סלע-עיטם (שופ' טו14)

"ותצלח עליו רוח ה', ותהיינה העבותים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש, ויימסו אסוריו מעל ידיו."

אחרי שדלילה אסרה אותו ב-7 יתרים לחים (טז9)

"וינתק את היתרים כאשר יינתק פתיל הנעורת בהריחו אש, ולא נודע כוחו."

אחרי שדלילה אסרה אותו בעבותים חדשים (טז12)

"וינתקם מעל זרועותיו כחוט."

אחרי שדלילה חיברה אותו ביתד למסכת (טז14)

"וייסע את היתד הארג ואת המסכת."

ניתן לראות בפסוקים איך כוחו של שמשון הולך ויורד, איך ה'אש' שבגופו הולכת ודועכת:

  1. בפסוק הראשון שמשון הוא בשיא כוחו: רוח-ה' צולחת עליו, והעבותים נמסים מעליו מעצמם, כאילו ש בערו באש – הוא בכלל לא צריך להתאמץ לקרוע אותם.
  2. בפסוק השני רוח-ה' כבר לא צולחת על שמשון. היתרים כבר לא נמסים – הם רק נחלשים, כאילו ש הריחו אש מרחוק, ושמשון צריך להתאמץ מעט ולנתק אותם.
  3. בפסוק השלישי אין בכלל אש – אבל עדיין שמשון מצליח לנתק את העבותים כמו חוט.
  4. בפסוק הרביעי שמשון בכלל לא מצליח להשתחרר מהמאסר – הוא מצליח רק לגרור את היתד שהוא מחובר אליה.
  5. ובפעם הבאה (אחרי שדלילה גוזזת את שערו) שמשון לא מצליח להשתחרר כלל.

מכאן נראה, ששמשון לא איבד את כוחו בבת-אחת כששערו נגזז – הוא איבד את כוחו בהדרגה, והתהליך התחיל עוד הרבה לפני גזיזת-השיער. מה הסיבה לכך?

כדי להסביר זאת נתבונן בדברים ששמשון אומר לדלילה כשהיא מבקשת ממנו לגלות לה את כוחו (ע' שופ' טז):

  1. בהתחלה הוא אומר לה לאסור אותו ב""שבעה יתרים לחים אשר לא חורבו" "
  2. אח"כ הוא אומר לה לאסור אותו ב""עבותים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה""
  3. אח"כ הוא אומר לה לארוג ""את שבע מחלפות ראשו עם המסכת" "
  4. ולבסוף הוא אומר לה לגלח את שערו.

לדעתי (בניגוד לפירוש המקובל), שמשון לא משקר לדלילה אלא אומר לה את האמת, רק שהוא אומר אותה בחידות, כמנהגו (שמשון מאוד אהב לדבר בחידות -- ע' שופ' יד):

  1. בחידה הראשונה שמשון מזכיר שבעה יתרים , והם רומזים לשבע-מחלפות-ראשו של שמשון (יתר=מיתר, דומה לשערה).
  2. בחידה השנייה שמשון מוסיף שני רמזים: הוא מוסיף, שהחבלים צריכים להיות עבותים (קלועים מכמה מיתרים -- דומה יותר לשיער) ו חדשים – שלא נעשתה בהם מלאכה (זה דומה יותר לשערו של שמשון, שלא נעשתה בו מלאכה כי היה נזיר).
  3. בחידה השלישית שמשון מוסיף רמז עבה מאוד: הוא אומר בפירוש שהפתרון קשור ל שבע מחלפות ראשו .
  4. ובפעם הרביעית שמשון כבר מגלה את הפתרון המלא.

אפשר ללמוד מזה הרבה על מה שהתחולל בנפשו של שמשון. לשמשון הייתה מלחמה פנימית מאוד קשה:

מצד אחד – הוא השתדל בכל כוחו למלא את התפקיד שהוטל עליו משמים עוד לפני שנולד -- להיות נזיר ולהילחם בפלשתים.

מצד שני – התפקיד הזה היה מאוד קשה לו. בסתר לבו הוא רצה להיות אדם רגיל –""ככל האדם" ". ולכן הוא נתן לדלילה (אולי באופן תת-מודע) רמזים שיעזרו לה להכניע אותו.

זה יכול גם להסביר למה כוחו של שמשון הלך ודעך. ככל ששמשון מתרחק מהתפקיד שה' הטיל עליו – ה' מתרחק ממנו...

ברגע האחרון לחייו חוזר שמשון למלא את תפקידו ולנקום בפלשתים, ולכן גם ה' חוזר אליו וכוחו שב: ""ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו""

מקורות[עריכה]

ע"פ 'עוז וענוה' מאת הרב יגאל אריאל

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jmjon1